אהיה הוא בבינה ויש לו ג' מילואים קס"א קנ"א קמ"ג.

אהוה הוא בדעת ויש לו ג"כ ג' מילואים.

אל בחסד ואל עליון בבינה בסוד קס"ו דהיינו ריבוע דס"ג ומלא עולה קפ"ה .

אלוה גם בחסד בסוד אלוה מתימן ונק' גושפנקא דנשמתא כי הוא המכסה על הנשמה בעלותה וזש"ה ויסך אלוה בעדו.

אלקי' בגבורה וגם בבינה בצירוף חיים ולו ג' מילואים בסימן יה"א ובהוד ומלכות.

אל חי ביסוד.

אל שדי גם הוא ביסוד וגם בבינה וגם השם המאיר בבריאה הוא אל שדי.

אל ה' הוא המאיר ביצירה.

אדני במלכות.

אל אדני הוא המאיר בעולם העשייה.

אכדטם פנים של אלהי' והוא בחג"ת דבינה דתבונה בסוד קטנות שני ומה שמשתנה משם אלהי' הוא אותיות כד"ט העולה גל והוא סוד גלי הים ומוצאו כ'י ט'ובים ד'ודיך מ'יין כי הא' אין לו פנים.

אדטד פנים של אהיה.

אזבוגה הוא הנקרא שם השמינית להיותו נעשה משמות א"ז ב"ו ג"ה ומוצאו מתיבות א"ז ישיר ו'ב'ני ג'אה'. ובס' גירושין כתב הרמ"ק משם רבו שהוא בבינה ע"ש דף ד ע"ב ובכנפי יונה ח"ב כתב שהוא ביסוד ז"א שהוא הממשיך כ"ד קישוטי' לכלה ועליו נאמר למנצח על השמיני' זו מילה ונק' חותם גדו' בס' היכלות.

אדירירון נקרא מקום הרנה. ועיין עוד בסוד נקודי ההויו"ת באות י' ובס' שושן סודות כתוב כי כל שם זה הוא בבינה ובס' חשק כתוב שהוא בהוד ונלע"ד מ"ז כי הכל הולך למקום א' דאימא עד הוד אתפשטת ומצאתי שיוצא מפ' נאדר"י בכח.

אכתריאל הוא באור השולט בבריאה והמקיפו, שהוא סוד או"א שבבריאה.

אבגי וכו' שם של מ"ב כחו בגבורה והוא המעלה את הנפש מעשייה ליצירה ומוצאו מפסו' בראשית עד ב' של ובהו. ועיין בפרדס שער השמות וסימניך ר"ת מ'עשה ב'ראשית.

אנקתם וכו' נקרא שם של כ"ב והוא בת"ת ויוצא מיברכך עד יאר ה'. ועיין בפרדס וסימניך ב'רכת כ'הנים ועוד יש בו סודות על דרוש הצלם ואורות המקיפין ככתוב אצלי.

אטמון שם משמות מט"ט ועולה ק"ו בסוד הויה דההין כזה יוד הה וו הה כלו ווין מלבד הו' עצמו ששניהם נחשבים לאחד והוא בסוד אחורי צירוף אלקים כזה אילה"מ כי לא' אין אחור.

אגלא הוא במלכות ור"ת אתה גבור לעולם אדני ומוצאו מפסוקי ברכת יהודה היא מדתו ועז"ה א'תה ל'א יסור, ג'ור א'ריה, א'וסרי לגפן. כי מלת יהודה הקודמת היא סימן לקריאה וניקודו כאותיות מקורו.

אגילא כפי הנר' בספר הפרדס הוא בת"ת ועולה מ"ה במילוי אלפין.

אתניק לנצוח אויבים ויוצא מפ' נאק"ת בני' ישראל ומקבל משם כ"ב שבת"ת ונ"ל שסודו גבורות כי עולה תקס"א בסוד קס"ת הסופר וגם יוצא מפסוק ותלד א"ת קי"ן צירופו אתניק ונודע כי קין הוא סוד הגבורות וכן קני"ת תביא'מו. ובתיקונים אמר שיוצא מפסו' אית"ן מושבך ושים בסלע ק'נך.

צירוף משם מ"ב. אֶקַנְבָחִית בְרַגְטְקַגִי גַעְדַרְבֵלַץ יַשִיצְטַפוֹ תַטְכָתְנְזַק צַנְשַגְעְקַשְ שם זה הוא מצירוף שם של מ"ב רק השם האחרון הוא מלמטה למעלה כמשפטו באור חוזר. ועוד יש צירוף אחר א"ץ ק"ן נ"ש ב"ג ח"ע י"ק ש"ת ר"ת וס"ת שלו.

אְוְכִצַ שם זה יוצא ממלת תפלה בא"ת ב"ש ועולה ב"ן אדנ"י ומבואר סודו ליודעי חן וניקודו מתפלה לעני כי יעטוף. מהאר"י זלה"ה.

אצהביאהוהת שם זה כלול מאהיה ויהוד וצבאות. ב"מ. אצהביאהוהת.

אֶהַוּיִוְלְרָ שם זה יוצא מר"ת את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים. ב"מ.

שם של ג' פסו [מ]ר"י החסיד בדרך יה"י. אמי תיה המו סלה תוע רעו לרז יול מצע צהמ רוו תהי צית רהנ ניי יבה ריו נכה ידי פעב ליר טדך תעא סהת ווע בהמ ביו נבב יוש סחל לטו הבמ.

איתיאל הוא שר השינה והשבעתו בשם יה אכתריאל, להפיל שינה עד הזמן שתרצה.

אפפאל הוא ששימש ליוסף בחלומותיו והוא בגי' בע"ל החלו"ם ונקרא אפיפורין של השכינה. וגם שם הקם ויוצא והנה קמה אלמתי וגם נצבה.

אסף ר"ת ג' שמות אטמון סגרון פסקון וסודו להעציר הדם וכפי הנר' הוא מטט'.

אונגיל הוא שר הבדולח ר"ל הנר' בבדולח.

אוריאל ת"ת דיצירה.

שם של אלה אזכרה מסרו מיכאל לאליהו. אאעלרג ליבונג הכרקהו איבבוח זשסםת כפךיו רנאהד הידלה ולדאה אעםתם שהעיו פכדבן. מסכ"י מפיס.

שם יוצא מפסוק אל תירא כי עמך אני. אְיָי לְאָך תְנָא יְיָפ רְאָת אְלָמ כְהָב יְיָת עְכָי מְאָך כְמָב אְצָי נְתָמ יְיָי אְכָן לְאָצ תְפָד שְעָק תְצָי עְדָא כְתָל וְאָק יָו יָה. מסכ"י.

שם יוצא מאנכי ארד עמך מצרימה. אָמִי נְצָא כְרָע יְיָל אְמָך רְהַג דֹום עָאַא מְנַל כְכָה וניקוד אחר כקריאתו וכחו להתיר אסור מהמאסר. מסכ"י.

אֶדֶעֶ תֶבֶבֶ וכו' יוצא מפ' את ה' אלהיך תירא, והוא בהוד. ועיין בפרדס שער פרטי השמות.

אורפניאל ז' שוטרים. איגדא דוהל בלימיא (וי"א בלמיא) אסימנר פסכר (וי"א פסבר) בואל, נקראי' ז' עיני השם והם ברקיע הראשון הנק' שמים והם ז' שוטרים על מחנות מלאכים רבים שהוזכרו בס' רזיאל. אך בס' הפרדס יש ב' נוסחאות משונות מזו וזו מזו והיינו בחמשה האמצעיים כי בראשון ואחרון כל הנסחאות מסכימות וכן כתב בשער הכנוים תגריאל דגראל פלמיאל אסמון פסקאל ובשער היכלות כתב תגריאל דנריאל פלמיאל אסימון ספיאל. ועוד תמצא שם בראשון בהיכל עצם השמים. ע"ל.

שם אתה סתר לי. הוא ממש ר"ת שלו א"ס ל"מ תר"ף ת"ס.

שם אשגולים נקרא שר של ים הוא נגד אויבים שבים ויוצא מפסו' לעבד ה' לדוד. מסכ"י. ובס' אחר כ"י מצאתיו אֵשְבִי אֵלוֹם וכתוב שם שבתחלה יאמר בכונה גדולה פסוק כי תעבור במים, ופסוק אל תשטפני שבולת מים ואח"כ יזכיר השם ובהיותו על הים יזכירהו. ונלע"ד שתמצא ששורש השם הוא שבולת ואמר שם שמועיל מאד לים כי זהו שר המים.

אִלֵם מוצאו מפסו' אומר לה' מחסי מר"ת וכחו גדול להשיח אלמים. מסכ"י.

אהציציהרון וגו' עיין בס' הפרדס כי שם זה היה חקוק על מצח אהרן ועיין ג"כ בפי' הרמ"ב לס"י דף נ"ט משם ר' אהרן ראש ישי' בבל.

אהוי יוצא מפס' את השמים ולא יהיה והוא בדעת והוא שם הגבו' והה' יתירות על שם אהוה הוא כלילות ה' חסדים. בס' הכוונות.

אֲהְוְהִ סי' אני לדודי ודודי לי. הִיֹוֹהִ סי' מי זאת עולה מן, הֵהַוְיֶ סי' אל רחום וחנון ארך. ג' שמות אלו הם משפיעים כח לג' מוחי היצירה שסימנם שמ"י והם ממש כסדרם אשר הנה. מס' ב"מ. ומיכאל גבריאל ואוריאל שמועיאל יהואל נוריאל רפאל הם בגגתנהי"מ דיצירה ונק' ז' רואי פני המלך ועיין באות מם בע' שמות של מט'. ב"מ.

אֵלְבִתַי יוצא מה' אלפין אמר אויב ארדוף אשיג אחלק. שם. אלבתי באלבם אבגד אתבש איק בכר.

ארטימוס משותף עם חפניאל מבריח כוחות הטומאה והוא מבני אלקים. שם.

אסימור להכות בסנורים מכת המלאכים. שם.

אסיאל ממונה על הרפואות או רוח רעה. שם.

אָאֵעִמִוְאַגַעָיְהָוְדָ יוצא מפסוק אנכי ארד עמך עד עלה. ב"מ.

איום יוצא מן אז ישיר ויאמרו בים כחו להעריב הקול ולהנעימו.

אנזע ננבך הילב ושאו ליול פכיו אגדם ונמק אעיר לוים מזוח אאבי כחו ללסטי' ומוצאו מפס' אז נבהלו (ונלע"ד ששם ונמק צ"ל ונמד ודוק). ואח"כ ראיתי כן בס' שמוש תורה הקטן.

אלה נאל רנא פא כחו לקדחת ומוצאו מפ' אל נא רפא נא לה.

אוהב שם קדוש ומוצאו מפס' אחזה בסנסיניו בר"ת וס"ת וסודו בייחודים.

אמשארדי יוצא מפ' אשרי איש ירא ה' במצותיו חפץ מאד ותצרף מלת אשרי ומלת מאד והוא זה השם. וסודו בייחודים.

אימי הוא משם תמים באתב"ש וסודו ביחודים.

אנפיאל הוא שמועאל הנודע בסוד כי ידע שמי. כ"מ בליקוטים.

אֵירוֹן בֵירוֹן גֵירוֹן וכו' עד כל אלפא ביתא וכו'.

אֵיאֵל בֵיאֵל גֵיאֵל וכו' עד כל אלפא ביתא יוצאים שניהם מסא"ב. מצאתים בזוהר הרב"ל נר"ו.

אֲפֲפֲדְכֹס מוצאו מר"ת ד' שמות משם כ"ב ומשם כוז"ו וסנדלפ'. וכתוב בס' חשק כי ה' שמות הראשונים הם בת"ת וסנדלפ' מקבל ומשפיעם למלכות ואז בהתחברם מתהוה שם הזה.

אראריתא ראיתי בכתבי האר"י כי זה השם בכתר העשיה ואח"כ מצאתי בספרי הרב"ל נר"ו בזה הלשון אראריתא בגי' לחו"ף ימים כי הפ' הוא ת"ת באיק א"ר הוא א"א ואריתא הוא או"א.

אוּז מִיַלַ דְהַב בַרִי אוּלַן ימְרוּחַב בְאוּ פְוַוף מוצאו מאז ידבר אלימו. ס' חשק. לנקמה.

אַפְזִיקוֹן פַנְדִיגַש אַשְלִימַת עַזְמְלִיתְיַאֵל אְלַהְ תְלַה בְשַע הַאלֵי מפ' ותמנע היתה פילגש לאליפז. וכחו לנקמה ג"כ. שם.

אאמ נשץ כרר יהי יצם האם ותב היי אכת למע האב ירד כצים מוצאו מפ' אנכי יהו"ד אלקיך וכחו לפתיחת הלב עם השם יל"י. שם.

אכק ללת המך ילל מכב מתנ שנם פול טצך יד מוצאו מפ' אלקי' משפטיך למלך וצרוף עם מקורו עלמ בהשבעה בו למלאכו צדקיאל וכתוב בכף יד ימין יצא דינך לאור. שם.

אָאָהֵהֵ שִוָוָהֵמֵאָ אָאָאָהֵ שִוָשִהֵמֵםֵ יֹאַלַהֵהֵוָהֵוָהֵ אָהֵוָהֵ מוצאו מפ' אשם הוא אשם אשם לה' כלול עם מקורו אָהֵוָהָ וכחו לדרשה ונקודתו בתנועת האותיות. שם.

אֶיֹאֶאֶ יוצא מפ' איכה ירדוף אחד אלף ועיין באות י'. ס' חשק.

אָלְגִי נִבְטָא יִרְוַת עָפְתְךַ הָהְמִי נלוו מוצאו מפס' גל עיני ואביטה בצירוף אותיותיו דוק ותשכח. ס' חשק.

אספין יוצא מפ' ויסעו ויהי חתת וכו' א'שר ס'ביבותיהם ולא רדפ'ו אחרי' בנ'י וכחו למקשה לילד. שם.

אָגַף נָגָף שָגַף ב' השמות הראשונים איתא בכתבי שסודם אחה"ע גיכ"ק וידוע שסודם יחוד או"א וגם מאלו הג' נעשה צירוף זה אנש גַגַגַ ףְףְףְ וסודו לשעת המגפה.

חותם זה כחו גדול לשעת המגפה ב"מ. מע"ח. הא גבריאל מת אוריאל מיכאל המ רפאל לך ד ב ו ר אגהזט גהזטז הזטזה זטזהג טזהגא.

אָהְדְי בסכ"י מצאתי אֲהָדִי. נקרא שם הלוז ונכתב סביבו אל שדי נראה - מזרח, אלי בלוז - צפון, בארץ כנען - מערב, ויברך אותי - דרום. ונכתב בק"צ ומכניסים אותו בלוז של כסף בי' ימי תשובה וישימנו בפיו וכשיצטרך לזכירה יזכור כל השנה. ובו נשתמש עזרא הסופר ע"ה ומוצאו מכמה מקומות א"ד מאחד. ה"י מיהו"ד, וגם מפ' וימלא' כבוד' יה'ו"ד, וגם מפ' אחר ה'דברי'ם ה'א'לה היה דבר ה' אל אברהם במחזה.

אֲאָבְכָהָכ מוצאו מר"ת אני אמרתי בחפזי וגו' וניקודו כניקודו הפ' וסודו בייחודים.

אברכיאל בגי' ירדן וממונה על חדש אדר. ס' מ"ע.

אופניאל ממונה על הלבנה. שם אופן נ"א וס"ב.

אמציה ממונה על פני שור. שם אופן ק"ך.

אפפאל הוא בעל החלומות והוא הביא הדבור אל משה ונרמז בפה אל פה אדבר והוא ראש לכל המחנות והוא אפיפיורא פי' הדום של שכינה. ובאלף אלפין בו נרמז.

אֶיִיִיִ הְשְשְשְ יִלַמֹמֹ הְחְרְרְ יֹעֶכַצֵ הֵזְמִאֵ וְרְכַת הֵכַלְכָ אֲמִרַוּ דֹקְעַבֹ נַדֶיִאֶ יִשְשְכַ סודו ר"ת אהיה יהוה אדני, והאותיות הב' ישלח עזרך מקדש, והג' ישמרך מכל רע עד ש' של יש'מור והד' ישמר צאתך ובואך. וכחו להציל מתפישה כתוב בק"צ או בכסף נקי.

אֹהְשַעֲאַתְסְמֶםַ מוצאו מפ' לא תהיה משכלה ועקרה בארצך את מספר ימיך אמלא מאותיות שניות של כל מלה ומלה ונקודתו כנקודת הפסוק.

אֱפָצְפָלֹהָ לֹנֶבָנֶהִאֵ הִיאֹייר יכָוכָמףָ מוְתוְצְן הֲנִהֲנִבָי שִוָשִוָאֹךָ יֹשֵישֵווְ בֵעָבֵעָתןִ נֻהנהֹהֲוָ וּאֱוּיְשִשֵ וְלֹוְהָיעָ הָהִהָוָבֵה אֵיאֵהנֻיָה רמראֱוּה שם של צ' אותיות הנק' שם השרף והוא סוד שש כנפים שש כנפים לאחד שהוא בן ו' אותיות וכל שם לב' ב' אותיות ומוצאו מג' פסוקים אלקים השיבנו, אלקים צבאות השיבנו, ה' אלקים צבאות השיבנו. ושם יה בחיתומו. מסכ"י.

אֲתַםֻ דֹנְוּ נָלִדִ יִיִיִ יֱלְםְ הֹשֹלָ וִוֹדַ הְנְעַ נָלִתְ. מוצאו מפסוק אדני יהוד נתן לי לשון למודים והניקוד כשל הפסו'.

אהי איה האי יהא יאה היא ההה זה שם הנורא בן כ"א אותיות. כך מצאתי ומזל"ן שסודו שם אהיה העולה כ"א והם ו' צירופי אהי. וה' אחרונה סודה ג' ההין שבסוף וידוע שאות ה' יש לה ג' מילואים ה"א ה"ה ה"י וה"ס אה"י.

ביט שם זה יוצא מפסו' כי ב"י חשק ואפלט"הו, ומשמ"ן באתב"ש ומשמ"ר באלב"ם פי' מפ' הנה לא ינום ולא יישן שמ"ר ומצאתי ששמר ר"ת שדים מזיקין רוחות להורות שהוא שומר מן הכל והוא בגי' אהיה או יהו.

בוכו שם נק' קו המדה וסודו אורך היריעה כ"ח באמה ורוחב ארבע והוא אחורי אהיה אחר א' ב' אחר ה' ו' אחר י' כ' אחר ה' ו' ויוצא מפסוק ב'כל ו'בידך כ'ח ו'גבורה ובכ"ל עולה ב"ן כי כח שם זה להאיר לרחל ומלת יד"ך עולה כמוהו ולכן נק' דוד ד"ל וכן מילוי דמילוי אדנו' יש בו ד"ל אותיות.

בוגו שם זה פנים של מלת אהב"ה ועולה טוב ועיין בשפע טל בהקדמה.

במוכן הוא אחרי אלהים והוא בהוד.

בם אחורי אל והוא בנצח.

ב ט ד ז ה ג ו א ח שם זה נק' חותם של יה כי כן מכל צד עולה י"ה ואפי' מן האלכסון והוא סוד האחדים מן האלף עד הט' וג' חלוקותיו הם ג' י"ה ובגי' מ"ה וכן עד הט' במספר קדמי הוא מ"ה. מסכ"י.

בֵרֵצ רְאְהְ אְהְיְ שִוְתָ יִצֶהַ תִרַת בַאַה רַהַו אַתְוַ אָאַב לְוְה הִמוּ ייוּ מְמֵח אֵשֵש תְהַךְ יוצא מבראשית עד וחשך והוא בן מ"ח אותיות וכחו גדול. מסכ"י.

בוווו שם זה הוא עם שם צמר' ויוצא מר"ת בראשית והארץ ויאמר ו'ירא ו'יהי ועולה כ"ו ושניהם נק' שם הכנף ועיין באות הצדי.

בדפטיאל המאור הקדוש הזה יוצא מר"ת ויאמר כי יד על כס יה בגי' כמוהו וגם מראשי תיבות מזמור לתודה, ע'בדו את ה', ד'עו כי ה', ב'ואו שעריו, כ'י טוב מו' פסוקים יוצא במספר וכתוב אצלי שכחו להבריח שד מן הבית. מסכ"י ומפי"ס

בריאל ממונה על הרעמים.

ברכיאל מכת האראלים ממונה על הברכה.

ברקיאל יוצא מן וב'ר'וב גאונך ק'מיך י'א'כל'מו למלשין. מסכ"י בשימוש התורה.

ביסץ יוצא מפס' ולישרי לב שמחה פי' שמחה באתבש וסודו ביחודים.

ביב יוצא מפס' שמש ירח פי' שמש באתבש וסודו ביחודים.

בְוָתְ הַלֹעַ נְבֹמִ חֵגְיֹ לְבְםְ עֶצֵלְ לְיַמִ יֹמְסְ וָדָףָ נְאָרְ גֹיֹבְ וָנֵןֵ יִבְיֹ מְוָיִ בְדֹשְ הַיֹרָ פְרִיאֵל מוצאו מפ' בהנחל עליון וכח להכריח בני אדם לעשות משאלותיך וכלול עם אכתריא"ל כזה אַכְבְתַרִוָיתְאֵל וכיוצא. בס' חשק.

בְבְמִ אֵקְשְ רְקֵעֲ חֲחֹןֹ פָמְתָ רֻבִמְ וָמְוּ הָעָםִ שָהָםִ רִיֹדְ יֹבֵבָ מְיֹרְ כָדִמַ רֻנְתָ וָהָנָהְ מוצאו מפ' באר חפרוה שרים וכחו למה שלמעלה מזה וגם הוא כלול בשם אכתריאל כמוהו, וגם זה שם. ודע כי ב' השמות של בהנחל וזה שניהם נזכרים לפעולה הנ"ל וגם שם כי חלק ה' עמו.

בֻקִי מוצאו מר"ת יעננו ביום קראנו וכחו לשמירה. שם.

בֹתְוַ שֹאֲיַ תְהַבְ צֵאָרֵ עֵתְךְ בְלְהַ עֶרֶגְ עֵתְםַ מִלְלִ מַיִיֹ רְהַםְ בְאֵםִ אֶלְחֵ יֹרְוּ לָעִץְ מוצאו מפ' ויברך הגמלים מחוץ לעיר וגו' עז"ה בתחלה ס"ת השם הוא מן ויברך עד מחוץ ואח"כ חוזר למפרע ומצורף בזה לעיר היינו לע' של שם לעץ וי"ר של שם יר"ו ועז"ה תקיש וכחו לקפיצת הדרך ועיין בשם היוצא מפסו' יהוד אלק' השמים באות יו"ד.

ברקיאל ממונה על מזל שור.

בָהָםִ יְכַלְ לְהֹחַ וּרְוְ יֶהָלֶ עָמַעַ הָלְםָ שָנְןֵ נָתֵהָ יֶאֶץָ צֶאְוְ צֶרֶאָ עַהַקַ רֹמֶהֶ טְיָוֹ נֹוְםִ מַיִשָ הַאָרֶ בֹוֹהָ וְהָיָ אֵלֵהָ רַמַאָ כֹהֹ זה השם הזכירוהו אליהו ז"ל ואלישע ע"ה על בן הצרפית ובן השונמית והחיו אותם בתפלה גדולה ומוצאו מפ' כה אמר האל יהוד בורא השמים ונוטיהם וסידורו תתחיל מהתיבה האחרונה ותלך למפרע ובקצת דילוגין ותמצאהו. מסכ"י.

גבריאל הוא רבו של יוסף כן כתוב בהקדמת ס"י ט"ו ע"ב. והוא שר הגבורה ונותן כח אפי' להפיל חומה. ב"מ.

גָפְהָסְסָוְהָ שם זה אדיר והוא מאור המתפשט מן המרכבה ומגיע עד גלגל ראשון ובהזכר ג"פ לא ישלוט בך קשת וחרב (ונלע"ד שעולה רי"ט כי חרב סודו רי"ו ועם ג' אותיות הרי רי"ט). ב"מ.

גֹלְהַם טוב מאד לעבור במים ויוצא מפסו' רוגע הים ויה'מ'ו ג'ל'יו. שם. ובסכ"י מצאתי שיוצא מן ה'ים' וג'ל'יו ונשארו אותיות ייו שהוא גי' דהויה ושיזכירהו ג"פ ויאמר גֹלְהַם ישמרני או יכתבהו בקלף כשר ויקשרהו בכנף בגדו וצריך נטילת ידים קודם אף שידיו טהורות.

גרזיאל ממונה על כל פחד ואימה. שם.

גבילון סוד חלון שכנגד ירושלי' של מטה שמשם ההשפעה באה למטה ואין שרי א"ה קרבים שם כי אם בריחוק ב' אלפים אמה לכל רוח. זוהר ד' ו' וכן פי' אור יקר. ועיין בדרוש ציור העולמות.

גליצור הוא רזיאל ס' חשק.

גְדַשְנְאֵל כחו כתוב בקלף כשר להסיר תאות אשה וגם יאכל רודא בכל בוקר. מסכ"י ומפיס.

גלגליאל המלאך הממונה על החמה. מ"ע אופן נ"א וס"ב.

גע נו בט נל ומ וך רך תת אף הי אי יל מוצאו מפ' גל עיני בז"ה ג' בראשו ול' בסופו וכן עז"ה כולו ודוק. מסכ"י.

דִיקִרְנֹוסָא נ"א דִיַקרְנֹוסָא והשם עם הנקודות עולה ז"ן ומפרנס. שם זה נק' שם הפרנסה והוא ממונה על המזונות על כן מכונים בו בברכת השני' בכל השנה ובין ר"ה ליוה"כ בא"מ כתבנו בס' מזונות ופרנסה, ויוצא מפסוק והר'ק'ותי עליכם ברכה עד בלי ד'י' והשאר יוצא מפסוק נ'ס'ה עלינו אור פניך ומכונים בשם הְוָהְיָ סי' השלך על ה' יְהָבְךָ. והניקוד עולה ז"ן ע"ה והשם עולה מפרנ"ס ע"ה.

דליאל מלאך ממונה על הדגים ותחתיו ג' שרים אסיא פקניאל פקפדניאל, וגם שם כתוב כי הוא ממונה על הבהמות ואיני יודע אם הם שנים, ועוד כתוב שם שהוא מציל מעין הרע. ב"מ.

דְמֵעָה קבלו הרח"ו זלה"ה מהאר"י זלה"ה ויוצא מפסוק אדם ובהמה תושיע ידוה וכחו להזכירו כשירכוב על הסוס ולא יפול ואם יפול בודאי לא יוזק.

דְגְזְבְנְטְ הוא שם הב' של מ"ב בא"ת ב"ש וכחו למגפה.

דַמוֹרַטְירוֹן נ"א דַמוֹדַטְירוֹן כחו למי שיצרו תוקפו יזכרהו ג"פ ויבטל תאוותיו והוא מנוסה מגדולי הדור, ונלע"ד שהנוסחא הב' היא האמתית כי מצאתי שעולה בגי' ביצ"ר הטו"ב וק"ל. מסכ"י. ואח"כ מצאתיו בדברי האר"י זלה"ה בתפלה שקודם כתיבת התפלין ושם הוא דְמוֹדָטִירוֹן וגי' יצ"ר הטו"ב עם ז' אותיות או היצר הטוב עם ב' התיבות.

שם האזינו וחביריו. הֵי אַף זִי יַר נַמ וַא הַץ שַר מַא יַה מַע וַמ אַש דַת בו רַה זה של האזינו והוא הולך ביושר עד ואדברה ומשם חוזר ממטה למעלה.

יִהַוְדָ יִי עַת רַר פַמ כַא מָל טָט רָכ לָל קָז חָי יַת כַב שַש עַע יִי רִי מַל עַע לַם יִי דַב שַב אַר וַכ זה מוצאו מפסוק יערוף בזה הדרך מי' דיהוד הוא של של יערוף עד שם ית שעד שם בר"ת הוא לקחי ומשם חוזר הת' שבסוף י"ת הוא של תיזל וגם כי אין בו י' מ"מ יש אם למקרא ועד הי' הב' של יי הוא סיום מלת אמרתי אח"כ תלך לשם כב שממנו עד הסוף שהוא וכ הוא ו' של וכרביבי' ומשם חוזר ממטה למעלה. ב"מ.

כָו יַנ שָי מָה יִלְ הֵאָל וַל הֹדוּ אַג קַו רַב אה וזה של כי שם ה' אקרא דוק ותשכח וסודו לחן. וגם נק' שם הדורש. מפיס.

הֲסַר תִיו אֶהַן גַן מוצאו מפסו' ה'נס'תר'ות' לי'הו'ד א'לה'ינ'ו והנ'ג'לות ועיין ברבינו בחיי פ' נצבי'. ומ"כ כי הס"ר עולה עניא"ל חזיאל גדיאל ותי"ו עולה קדש הוא ואה"ן עולה ליהו"ד, ושם כתוב כי מלאכיו ומאורותיו הם הואל סודיאל רזיאל תמכיאל יהואל והואל אדוניאל הואל נוריאל, וגם אלה הודיה סודיה רזיה תמכיה יהויה ואליה אדוניה הויה נוריה.

הימל שם הצלחה ויוצא מפסו' הוא ישלח מלאכו לפניך מסכ"י.

ההי היה יהה שם המפורש זה היה חקוק על מטה משה והם כנגד האש ושרשם בכתר עליון ומילואם הוא עז"ה הא' בההין הב' באלפין הג' ביודין ויש לשמות האלו במילואיהם תר"ך צירופים. ונלע"ד שעולה פשוט עשרים ועשרים עולה תר"ך דהיינו כתר. קונט' האר"י זצ"ל.

המשל טוב לעבור במים כי הוא ממונה עליהם שהוא שם מיכאל ויזכר בטהרה ג"פ. ב"מ.

הריאל מלאך הממונה על הבהמות ותחתיו ג' שרים לסיאל פרדיאל הוסיאל שם.

הדרניאל ממונה על רצון האדם אם טוב ואם רע מכת אש השורף שם.

ההה שם גדול יוצא מפסו' ה'אזינו ה'שמים ואדברה'. שם.

היהתזעהה יוצא מפסוק ה'לי'קוה' ת'גמלו ז'את ע'ם וב' ההין מהשם הנורא. נלע"ד שהוא מהנ"ל (שם).

הִיאַת לַח הַתְנַם וִיתְמְנַע נַרְקַב מַד וִיתוֹלְיִיל יוצא מהאל הנותן נקמות וכן הוא לנקמה. ס' חשק.

הֶשְֹתְפַא הוא שם צבאות בחילוף אתב"ש בזוהר פ'.

הֲחַמ דְזַל הֲקַה נְיַש נְבַו וְזָש הֲאָל יְוַה הְזָך אֲרָה יַעָן כְוָר וְאֵתָו וּפְעוּ לָתוֹ יְוַה חַוְיָ מוצאו מפ' הנה אדני בחזק יבוא וזרועו משלה לו הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו וכחו לש"ח.

הִשֹוָ נֵנֵמֵ הֵשָרֵ לֹיִיִ אָאָשְ יָרָלֹ נֻוְאֵ וָמֵלֵ מוצאו מפ' הנה לא ינום ונלע"ד כי שם יר"ל צ"ל ילר, וכחו להסיר שינה כלול עם מקורו אהיה ועם נמם כזה אנההמשימוה וכו'.

הַגֹעַיְהַדְרִיֹוְאַעַאְלַ בס' חשק כתוב כי מוצאו מפ' הרנינו גוים עמו וכן תמצא עד פה בר"ת וגם תמצא הסוף וא"ע וכפר אדמתו עמו ובסופו אל אבל האמצע נסתר מעיני וה' ירחם .

הַדַרְנִיאֵל הוא היסוד המזווג הספירות וההיכלות זה בזה כמו שהוא לזווג זו"ן ע"י יסוד מכתבי מהרב"ל נר"ו ואני שמעתי שעולה ש' כאלקים דיודי"ן.

הפקד עליו רשע וגו' פ' הפקד עליו רשע. סוד פ' זה למגפה והיינו בנקוד זה הָפָקָדָּ עַלַיַוַ רֵשֵעֵ וֶשֶטֶןֶ יְעְמְוְדְ עֹלֹ יִמִיִנִוִ ועוד להפך כזה וָנָיָָמָיָ לַעַ דֵוֵמֵעֵיֵ נֶטֶשֶוֶ עְשְרְ וֹיֹלֹעֹ דִקִפִהִ וענין הנקודות נודע שהוא מן הכתר עד הנצח.

הָיָהּיְ דֵבֶבְ דֶבְ הְכָזּ הְנֹבָלָוַ מּיְמֵסֶ הְנֶבְלְחָוּ תְלֹחָשָוָ פּטְנֵ (מימס כנלע"ד) כְלָ ח ּקְ הֹשָמָ לָאֹ הְוֵהֶיְ רֶמְאְיָוּ יוצא מפ' ויאמר יהוד אל משה קח לך סמים וגו' כל מלה להפך והוא למגפה. ב"מ.

הַבְ שְכָ לֵך נ"ל לֵ"וְ כְהֻ עַוּ לְא יְיְ הֹכַ וַלְ הַכְ ילֶ הָכָ מוצאו מפסו' השלך על ה' יהבך ועוד יש בו ה' צירופים אחרים תמצאם בספרי המקובלים.

הגם קשב טלתא פכן שנטמי פבדקמי מצפץ אדני מאצדפנצי, מוצאו מו' דברים צרי דבש נכאת ולט בטנים ושקדים באת בש ואח"כ השם האחרון מצפץ אדני משולבים וכחו לבטל כישוף.

הְאֶרְמוּ דֹובְך הַוֹהְיֶ שֶאֶךֶ תְלֶכֶא שֶאְרִבֶ רְהָהַ יְנִיֵעְל יִנָב לְאָרָשְיִ מוצאו מפ' ומראה כבוד ה' כאש אכלת וגו' וכחו לשמירה. מסכ"י.

הומז ועזיה יוצאים מב' תיבות מחס"י ומצדת"י באלפא ביתות ובאלו השמות השרים משבחין שמו של הב"ה. בסכ"י.

שם פסוק הנסתרות. הַסְר להה ליו הֲגַת נוב וּמַע ואך דרה והז נתת יוא הַנוּ נלל ולנ נעע ללש תתל בית רַהְאַת, וכל שאר השמות מנוקדים שוא פתח בב' אותיות כגון לְהַה וכו' ומוצא השם מפסו' הנסתרות ליהוד אלהינו וסידורו שלוקח אות א' ומניח השניה כגון ה' וס' ור' מן ה'נס'תר'ת וכן עד הסוף וזה עד שם והז, ומשם ואילך חוזר לאותיות שנדלגו דהיינו נת"ת מן הנ'סת'רת' וכן כולם ואמנם א"ת של מלת הזא'ת' הם בסוף השם האחרון ודוק, וכח השם הוא לש"ח.

שם הפקד עליו. סוד עמוק אם יש לך איזו תביעה עם איזה אדם או שר או שופט או תהיה בצער ואתה עומד בדין, וכן לנכפה שיש בו רוח רעה או למשועמם אמור זה הייחוד ותביט בפניו ובלילה קודם שתישן ותכוין באויבך או בר פלוגתך ותנצח וכמה גדולים עמדו בו בהיותם בסכנה גדולה ובעז"ה וביחוד זה ניצולו הם וממונם ובאו לקידוש ה' ובזמן הגירוש סוד גדול הפקד עליו ר"ת עולה שע"א, דהיינו ר' אלקים מרובע, וקע"א ב"פ שם אלקים א' מגבורה מדת הדין הקשה וא' מבינה אשר חותמה הויה בנקודת אלקים. ופי' שכל הדינין מתעוררים לשלוט בו, וס"ת הפסוק גי' ק"ע בסוד אהיה מרובע ואדני מרובע העולים ק"ע. גם תכוין במלת הפקד לריבוע דע"ב העולה פק"ד, ועוד אותיות אמצעיות ל"י מעליו ש' מרשע, ש"ט מן וש"טן, עמ"ו מן יעמוד, מי"ן מימינו, והנה ל"י ש' ש' עולה תמ"ר ב"פ ש"ך דהיינו ש"ך דינין דדוכרא וש"ך דנוקבא, וט' עמו גי' קכ"ה סוד ק"כ צירופי אלקים, ותכוין ק"כ דבריאה ק"כ דיצירה ק"כ דעשיה, עם ה' אותיות אלקים הרי קכ"ה, ונשאר מי"נ גי' אלקים עם ט"ו אותיות הריבוע והכונה להשליט בו כל כחות הדינין, וסוד ה' ליריאיו, וזה סדרו ר"ת שע"א ר' וב' אלהים ס"ת ק"ע דם קכ"ו פק"ד אמצעיות ש"ך ש"ך קכ"ה. ק'

כונות להוציא רוח רעה שקבל הרח"ו זלה"ה מרבו זלה"ה, צריך לישב אחורי אותו שהרוח בו ולאחוז בזרועותיו במקום הדפק כי שם הרוח נדבק, ויאמר באזנו הפסוק הנ"ל הפקד עליו ביושר ולמפרע, ויכוין בר"ת וס"ת שלו כנז"ל וגם יכוין בשם קרעשטן בשבא ובחילוף אתב"ש ולפעמים צריך לתקוע באזנו בשופר, גם יכוין במטט' בשבא קמץ וכן בחילופו באתבש, וזה סדר מה שתכוין קְרְעְ שְטְןְ מֳטֳטֳרֳוֳןֳ דְגְזְ בְנְטְ יֳנֳנֳגֳפֳטֳ (א"ת ב"ש) סֹנֹזֹגֹיֹאֹלֹ נֳוֳרֳטֳטֳםֳ (מטט' למפרע) יְלְיְ מְכְסְ (אתב"ש) טְדְהְדְ כְוְזְוְ יהוה ייה יהו יהוה בשבא קמץ כל אות וכן יוד יוד הא יוד הא ואו יוד הא ואו הא בשבא קמץ הָפָקָדָ עַלַיַוַ רֵשֵעֵ וֶשֶטֶןֶ יְעְמְוְדְ עֹלֹ יִמִיִנִוִ יִמִיִנִוִ עֹלֹ יְעְמְוְדְ וֶשֶטֶןֶ רֵשֵעֵ עַלַיַוַ הָפָקָדָ וִנִיִמִיִ לֹעֹ דְוְמְעְיְ נֶטֶשֶוֶ עֵשֵרֵ וַיַלַעַ דָקָפָהָ.

שם ויעמד פינחס. וי יה עו מה ד, פי יה נו חה ס, וי יה פו לה ל, וי תה עו צה ר, הי מה גו פה ה, בכל תיבה כלול הויה וסודו למגפה כתוב בקלף כשר באשורית, ולמטה כי מלאכיו עיין עוד באות א'.

שם והשיג. וְלָדַ אֶבָוּ יַאֶזָ וַלַלָ וִלָבְ שַדַי שְיַד יְשַד יְדַש דְיַש דַשַי מוצאו מר"ת והשיג לכם דיש את בציר, וששה צירופי שדי הם צירופי מלת דיש, כחם להציל ממגפה ונכתבים בק"כ וניתני' בפתח עם השם והצירוף של אותו חודש שהוא כותב בו.

שם וזכרתי. וְפַת זָאִי כְתַא רבב תְרַר יִיַה אֵתֶם תִיַא בִיַק רְצַך יֵחֶר תְקוּ יִוַה יְאַא עַפִר קֵאַץ וַתַא בְבַז וִרַך אִיר שם זה נקרא זוכר ברית אבות ויוצא מפסו' וזכרתי את בריתי יעקוב וגו'.

והלוי תפיופ מיפתז נלזלא עגבדת השנלע ילעאם תאשלל מוצאו מפסו' ותמנע הית' פילגש. בר' בחיי.

וְאַע נְצַב חְנַח מִינִי יהוד מפס' ונח מצא חן ולזה כחו. בנפתולי אלקים.

והו ילי סיט וגו' מוצאם מפסוקי ויסע ויבא ויט יה"י והם בחג"ת.

ווו ייי סבט וגו' מוצאם מפסוקים הנז' בדרך ישר והם בנה"י.

ושו יאד ההמ יכו וגו' אלו ע"ב היוצאים מג' פסוקים ויהי בשלשי' שנה, וארא והנה רוח סערה, ודמות פניהם פני אדם שיש בכל א' מהפסוקי' ע"ב אותיות והם נצרפים ממש בשם ע"ב הידוע ישר הפוך ישר, וסודו לשאילת חלום, אך צריך לכלול כל שם מהם עם מקורו הויה עד"ז יְוִהֹשוֵוהְ וכן כולם ומזה זכר הראב"ע בפ' בשלח משם ס' רזיאל. ועיין למטה.

וְאֶשְעַבְיִוַאַיְהוּ מוצאו מר"ת ושמו את שמי ובניקודו וחותם שם יהו בחותמו.

וַבִהָוַמֹקֻיְוְאֹוְמְפָ מוצאו מר"ת ויהי בנסוע הארון ובניקודו ונמצא פ' תחת מ' דמפניך אבל בס' ב"מ נמצא מ' של מפניך במקום פ' זה. ומצאתי בסכ"י ג"כ ככתוב בכאן וכתב שהוא שם בן י"ב והוא מעלה חמה ונוקם נקם ושומר האדם ומפזר המון מעל העיר ומראה גבורה בלי מלאך ובלי טהרה ומקורו יְהָוֹהִ צרור המור דודי לי והשם כלול עמו כזה יְוַבִהָוַהָמֹקֻיְוְוֹאֹוְמְפָהִ כתבהו בק"צ כשר ותנהו בתוך קנה ארוך וכשתראה האויבי' נענע הקנה בידך כנגדם ויפוצו ובלבד שתכתוב עמו י"ג מדות של רחמים בחילוף אתב"ש כידוע.

וַרֵיְנֻמִאָבָתָוְשִמִוָלָשִהֹתָוָ מוצאו מפסו' ויאמר יהוד מסיני וגו' אך סדרו קצתו מר"ת וקצתו בס"ת ולא בסדר ישר רק בדילוג עז"ה ו'יאמר מהר' י'הוד פארן' מ'סיני ואתא' ב'א מרבבות' ו'זרח קודש' מ'שעיר מימינו' ל'מו אש' ה'ופיע דת' למו' וניקודו כך כל האותיות שהם מר"ת הכתוב ניקודם כמו שכתוב ושהם מס"ת ניקוד' כתנועתם. כך היא הגירסא בב"מ ויש שם דרך אחר משם מעתיק הספר ההוא ע"ע כחו גדול לחכמה לחן לש"ח להבריח כחות הטומאה.

וּהַהַהַוְהַ יוצא מפסו' ו'זהב ה'ארץ ה'היא וגו' ה'בדולח ו'אבן ה'שהם.

וְעִי יְבַה סַוִי חתת אלקים עַלַה מְעִי אַשַם רַוֵה סַנִי תוב מול אֶרֶד אַפו רֵיח בְנֵי יעקב כחו לפסוק לסטים הרודפים ומוצאו מפס' ויסעו ויהי חתת.

וכַר יַיַא שַשַל בַצַר אִמִי רְצַם כְעַן אַגֹו רֵשִי אוֹף חַזוֹ בְהֹו יְרֹו וְאַדַם רַפַו יוצא מפס' וישב ישראל בארץ מצרים.

ויף בשר נֵרוּ יאל וְרוף יציב שְרַדוּ ימם עאר צוב ואר ולהא תארת אצאם מוצאו מפסו' ובני ישר' פרו.

ווי ייח קגץ חלו אמה לון ייה הכו והה אאן תתה אהו דמי ריע תמב וור ושן יהמב חרבה השם הגדול הזה יוצא מפסוק ויקח אליהו את אדרתו ויגלם ויכה את המים ויחצו הנה והנה ויעברו שניהם בחרבה ומוצאו בז"ה עד השם וור בר"ת עד אדרתו ואח"כ חוזר באותיות השניות מן ויגלם עד ו' של ויחצו, ואח"כ באותיות אחרונות מן י' דויחצו עד ר' של ויעברו הוא הריש של השם וור ואח"כ הג' שמות אחרונים הוא צירוף של ב' מלות של שניהם בחרבה ובו עברו אליהו ואלישע ז"ל את המים וצריך ג' תעניות ובעמדו על שפת הנהר ישביע לנהריאל המלאך ורהטיאל ומשכיאל שממונים על מעינות ונהרים ואגמים שיקרעו את המים לפניו.

וְכַאְתַנְאִי רְבִי רַב בְכַחְשַס דְדַק כֹל אַכְבִיוה אֻל בַאְיַה תוֹכַח אַתַש יוצא מפס' ואני ברוב חסדך אבוא ביתיך דהיינו בדילוג אות אחת עד סופו ואח"כ חוזר ממטה למעלה בדרך זה דוק ותשכח. בזוהר הרב"ל נר"ו.

וידַי עַלְוָא כְיַיַא הַרְפַק לְבַה יַהָעְיֵה מִיחוּש יהוה יוּחַה וַהַסהֹוהֵי יְהֹוהַד לְוַולַי יוצא מפסו' ודעו כי הפלה ה' חסיד לו וגו' משם, וטוב להשמעת תפלה.

וַרְנִ יְבַפְ הִכִתְ יִרְחֻ בַהַוּ שְנְהַ לֹלַשָ שִעַמָ יִהָיִ מְלָםְ שָגֹוָ נָהַאֶ הָכְרְ בַוֹאֶ רְתֹה בִבְמַ יִיִרְ עִנִאֹ יִאֲתְ בַוַאֱ חָשְלֹ מִדֶהִ שָחֹיִ הָלַםְ מוצאו מפסו' ויהי בשלשים שנה וכו' וסודו לש"ח כלול עם הויה כזה יְוַהֹרְוֵנִהְ ותמיד ההויה בניקוד זה של שבא חולם צירי שבא, ומזל"ן שסוד ניקוד זה הוא היוצא מפסו' ונהר יוצא מעדן להשקות שהיא א' מי' הויות דיוה"כ. עיין במחזורי.

וּחַלִ מִנַיְ מַמְאִ תַוּלְ נָלְבַ הְאֵמֹ נַיְוֹ חֲלִתְ מוצאו מפס' וממתנה נחליאל וכחו לנכפה.

וִהֻוָ יַאֵיְ עַרְהְ לְיַוַ מֹוֵהָ שֶוַאֶ הְחֹתְ מֵרֵךָ עַיְלְ רְיֹהָ בֹנֵאָ תְפְרֶ מֹלְץְ וָעַמִ אָרְןְ בְשֶהָ אֶאֲגִ לְהְלְ רִסְדְ יִסְדְ נְפִעַ בֹהַדְ וָשְדָ רֹאָןְ מוצאו מפ' ויעל משה והוא מצטרף עם היוצא מפסו' מי כמכה וע"ש.

וָהָבִ יֹבְיִ אֹכָרֻ מֶהַוּ רְשַשַ יִטַלַ הַנְמְ וְוְהֲ הָיִלֹ אֶגְוֹ לְעַאֹ הַרְזֶ שָיִהְ טַהַאֻ נְוְוּ יִהָדְ גְבְמְ עַכָץָ רְהַלְ יִבֹמֵ הַחֵאֵ וְרְשְ יוצא מפסו' ויאמר יִהַוְהָ אל השטן שהוא מקורו ומלאכיו יהואל ועוזריו סמאל שמעיאל עליאל קפריאל מליאל לויאל יחיאל וכחו בלול עם מקורו להעניש שונא ולבהל דעת האדם ולהורידו מנכסיו ויעשה בטהרה ה' ימים ובכל יום השבעה ג"פ עם הפסו' וצרופו וכלולו. ב"מ בס' שושן עדות בפי' שם שטן משם ב' דשם מ"ב.

וניהאעומעיכע מוצאו מפ' ויהי נועם.

וה יו מה תי וי הנ אף נל שה יפ מי מג ום צב אה יע דר בץ תר הא מוצאו מפ' וימתו האנשים מוצאי דבת וכו' וכחו להמית שונא וכתוב באתרוג.

וַיְהִמַיתלר מוצאו מפ' ויאמר יהוד הנה מקום אתי ונצבת על הצור חציו מחצי הפסו' בר"ת וחציו מחצי הפסוק אחר בס"ת.

שם והנה ה' נצב עליו תמצא באות י' כלול עם ניקודו שהוא הויה.

וַהוּעַ הֵמֹות יַמְלַך וַנֵכִי מֵיַוְאָ לַקְעַן כַוֵפַי יהוה יְתֻרֵא מְיַרָש אָכְגָר וְאֹלֵל מַפִיַא נַיְכִי יָמִיָבִ כָאָלוּ וַרִחָשָ שַצְכוּ רִיוַק ושְוָו תְתָיוֹ יָחְדָי מוצאו מפ' והיו מלכים אומניך וכחו להפיל אימא ופחד אפי' על המלכים. ס' חשק.

וְוַבֹ לֹעֵוֹ אָדְדְ יָכִיְ כֹיֹהָ לְשַוָ מֹכָהְ שֶנְמַ הְעָלֵ לָלָאָ בֹיֹאֵ אָוָתְ אֶהֶהַ לְעָםִ אֹנָשְ הֵנְךָ לְוּןְ מֹכְיה מוצאו מפ' ולא יכול משה לבא ועיין באות י' בצירוף שם יערוף השני. ס' חשק.

וב שד רה תל אא תי אע חב יד וכ בך אה הת לע מש וה על דל לו שי מם רב מם שש מם רר תו ות עם מוצאו מפ' ושרת את אחיו באהל מועד להבין סודות התורה ע"י יהואל השרף, ועוד כחו להכות בסנורים בהשבעה למלאך סנויריאל, והשם יהיה כלול עם מקורו מנ"ד ועם אהיה. שם.

וַיֹצְ יִאֵרִ פֶיֹיֹ נְנְוַ כֹאִיִ הְיֹטִ וָשְםְ כֹוַןֵ הְיַהֻ וַכְוַ יַאֶבַ רְתְחֹ אַהַוַ כִמִלְ מוצאו מפ' ויפן כה וכה, וכחו לחולים ולהפיל אימה ולהעניש שונא בלול עם מקורו מֵחֵי ועם אֶהְיֶהְ כזה אֶמֵוַהְחֵיֹיֶיֹאְהְ וכיוצא. שם.

ועם ייר ארב מלב רמו יות ההק ווד הפש מימ סעי ימם נהי ירן בפו אאא ורש זנד רות חאל מתמ שהו מוצאו מפ' ויאמר יהוד מסיני בא וכחו לכמה פלאות בלול עם מקורו יהוד ועם איע. ומתחבר לו צירוף לבנימ' אמר כי שניהם יחדיו פועלים. שם.

עוד שם ואני ברוב חסדך. וַהֵיֹ אַלַךַ נֻאַלַ יֹהֵקֹ בֵוַדַ רֵחֵשֵ בֵתָךַ חֵשֵבֵ סַַאַיֹ דָכַרֵ כַיֹאַ אַתַתַ בֵבֵךַ וַאַ יוצא מפ' ואני ברוב חסדך אבוא ביתיך ונקודתו כתנועת האותיות וכחו להוציא שֵד לאמרו באזנו שמאלי ולתלותו עליו ג"כ.

וְדָאוֹא יוצא ממילוי שם יוד הא וו הא ונקודתו צבאות וכחו לשמירה. שם.

וַרְ יִוַ קַחֹ חְנָ הָרְ עֵיֹ בֶעִ דְלְ עֲאֶ שָםְ רָיִ הֵרַ גְהֲ מַנַ לִמְ יֹרָ מְאֲ מִלְ גְאֶ מַךְ לֵלֶ יֹיֵ אֲוַ דֹםְ נָקָ יֹיָ וְוַ וַוַ יֵדֹ לֶיָ כֶבְ וְוְ כָיֹ לְנָ טֻדֹ וּאֲבְ יוצא מפ' ויקח העבד עשרה גמלים וכחו לקפיצת הדרך עם השם הזה אשר אחריו.

וַיֹמְ אָמַהָ רְיְְרָ הַוְבְ הַאֱאַ לֹהֵיֹ יֹאֲנִ דֹנִדֹ יֹאַאֲ בְרָםְ הָמְעִ הָקְדְ רֶהֵסֶ נָאָחֶ לְפָהְ נַיֹשֶ הַיֹעֲ וַמְוַ מוצאו מפסו' ויאמר ה' אלקי אדני אברהם הקרה וגו' ומוצאו הוא עז"ה שתי אותיות מכל מלות הפסו' ברוב השם ד"מ ויאמר הוא רוב שם וימ אמה והר' בשם ריר וכן תקיש ואח"כ תחזור למפרע בס"ת השם ועשה חסד עם אדני אברהם ועיין באות י' בשם היוצא מפ' ה' אלקי השמי' אשר לקחני.

וַא יֵרָ רֶקְ דְיִ יַוַ הְוְ וַי הְנָ בֶפָ עָלְ נָעַ נְהְ וַוַ יִהְ תְיָ יַרְ צֵבֹ בְעֲ עִיַ מֹוַ וֹהֶ שָוָ מְהְ וַיַ יִםְ קְשֶ רַבְ מוצאו מפ' וירד יהוד בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוד ויעבר יהוד על פניו ויקרא. שם. והוא לתפלה.

וְקָף יְרָג שְוָר כְהָי יְנָם מְהָמ וְכָת בְלָי בְמָם מוצאו מפ' וישכימו בבקר והנה כולם פגרים מתים וכחו לשמירת הדרך תלוי בזרוע ימין.

וַהִוֹ יְוְכָ אֶאִיִ סֵיִהָ יְשְחַ הָמַבֹ תְצְתֵ ףְלִוְ הִיִןְ וְחַוְ יֹוַנְ וַיְהָ יְתֵוְ הָנְדְ וֹחִיְ יְנֹהְ מוצאו מפ' ויהי יְהָוְדָ את יוסף ויהי איש מצליח ויתן חנו חן וכבוד יתן יְהָוְדָ ועוד יש ה' בסוף וסדרו הוא ממעלה למטה עד י' דויהי איש הא' ואח"כ מן ה' של ויהי זה עד נ' של חנו הוא באמצע ביושר מימין לשמאל ומשם עד הה' המיותר חוזר ממעלה למטה בראשון. וכחו לחן כתוב בקמיע ותגע בו למי שתרצה וגם תכתוב חסדיאל חניאל אהביאל אכתריאל אל אלקי ישראל אגלא אהיה אשר אהיה הבו חן וחסד ורחמים לפב"פ שהקמיע בידו וגע בקמיע למי שתרצה ואמור ג"פ פס' אילת אהבים. והיא קבלה מר"י דמן עכו.

וְלָד יְיָב אְמָנ מְרָי רקכ ליו כמי יאצ שלק אתת למע יעל ליכ כטל כיה לוכ יבל מאי מתם נוה הסא חגל ורה צתו מהה אדמ תלל כתא לבת שעס כדי נכע יוי כב כע מוצאו מב' פסו' ויאמר לכי שאלי לך כלים וגו' ושל אחריו וכל שם מנוקד בשבא קמץ בראשוני' והוא להצלחה. מס"כי.

ועי יוה סוי חתת אלהים עלה מעי אשר ריה סצי תוב מול אדר אפו ריח בני יעקב מוצאו מפ' ויסעו ויהי חתת וגו' דוק ותשכח וכח לדרך. מס"כי.

ודאי יוצא מפ' ויברך דוד את יהוד ועולה אהיה. סכ"י.

ומחבי חאניה וחצחב ייהה נמאן עניו מוצאו מפ' ונח מצא חן השם הא' ר"ת כל הפס' והב' ס"ת ומשם והלאה צירוף כל אותיות הפסו' דוק ותשכח. מסכ"י וסודו לחן.

וְיַה הַהל מְרַמְהַת גַדוּ יְבַה מַבַחְעַם מיה תמַמ קַהַנְדַם שם זה יוצא מפס' וגם יד ה' היתה בם להמם וכו' וכחו להחריב בית שונא כתוב על שעוה בתולה שם השונא והשם הזה והשלך באש ואמור כשם שהשעוה נשרפת כן ישרף לב פב"ב. מסכ"י.

וקכו לחהר עממו רדאמ יעמי אותו העקו ונלי וותם ועאה תלהך לאפר יידו ינמש ועאר תהקה ותלא הושרוף מוצאו מפ' וכל העם רואים ואופן מוצאו הוא בדילוג אות ואות בנתים ביושר עד השו' מהשופר ואח"כ חוזר למפרע ודוק וכחו לקול ערב לכותבו בכוס חדש ותמחוק ביין ותשתה. מס"כי.

ומאה ליהן הפמל שמפי טשית מאשר מוצאו מפ' ואלה המשפטי' בדילוג אות אחת ואח"כ חוזר למפרע רק מלת אשר מאושרת ביושר, וכחו לבטל כישוף, כאמור אחריו, מכשפה תחיה לא הן אתם מאין ופעלכם מאפע תועבה יבחר בכם. מסכ"י.

ווא לנם שגה אשם רמע לשה אהל יהוד אלת הבו אדה רון וגז קשן יוי שור אהל ועה שמת חלו יאת מים רעח ולק ועמו, מוצאו מפ' ואל משה אמר עלה דהיינו בר"ת וס"ת של כל שם ושם ואותיות האמצעיות מפ' דבתריה ונגש משה לבדו אבל חסר מן אל ה' עד י' יגשו.

וַאֵמִיְהוַואיְהוּ מוצאו מפסו' ותצא אש מלפני יהו"ה ותאכל אותם ויהו בסופו, והוא מקור השרפים.

זְדָלְרְרָךְ זְרָדְרְלָךְ שם זכור דבר לעבדך. שם זה יוצא מפסוק זכור דבר לעבדך הראשון הוא זד"ל ר"ת ז'כור ד'בר ל'עבדך ומנוקד בניקוד המלות ואחר זה רר"ך הם ס"ת זכור' דבר' לעבדך' גם מנוקד כאחרים, והשם הב' הוא ר"ת וס"ת כל אחד מהמלות ז'כור' הרי ז"ר ד'בר' הרי ד"ר ל'עבדך' הרי ל"ך ומנוקד כחבירו וכחו להחזיק כח הזכירה ומכוונין בו בעת שאומרים עלינו לשבח וגם אז מכונים בשם אהיה כזה אְלָףְ לְמָדְ פְהָ הְיְ יָוְדְ וָאְוְ אָלְףְ וָאְוְ הָיְ יְוָדְ. בכתבי האר"י זצ"ל.

זהריאל הוא מלאך ממונה בעמוד שמהיכל לבנת הספיר לעצם השמים ומעלה את הנשמה דרך בו. ס' עולם הברי'.

זרניאל ממונה על הזכרון והוא ממחנה האש השורף בדין רפה. ב"מ.

זכריאל ממונה על ס' הזכרון. שם.

זגגזגאל כחו גדול להמשיך מסוד הכתר לתגין ומהתגין לאותיות ומהאותיות לנקודות ומשם למוחו והוא מסוגל לזכירה ויש לו כ"א תגין כמנין אהיה. מכתיבת הרב פנצירי. והוא בגי' מיכאל.

זֶבָץְ מוצאו מפ' זֶכר עָשה לְנפלאותיו ממלת עש"ה באתב"ש וסודו בייחודים .

זרחיהו בגי' ורב כח לפי שהוא רב כח אלפים רבוא פרסאות וכשיעור הזה הקב"ה מזריח בכבודו של הכסא נ"ל מ"ז כי הכסא במילוי כזה הא כף סמך אלף ויראה כבודו לאשר חפץ בו ובגי' ירכ"ו לפי שאין ישיבה למעלה אלא בשעה שהוא כותב וחותם זכיות של ישראל נותנין לו רשות לישב על כסא אחר עשוי כעין כסא הכבוד ונותן ירכ"ו הימנית על השמאלית כסופר ויבא חתמיאל השר ויתן להדום רגליו שרפרף מאש אדומה ושמו אדמדמת והוא בגי' חתמיאל ובגי' ע"ל כ"ף הא"ל כי אחר שהוא כותב הזכיות של ישראל נותן הספר על כ"ף הא"ל והקב"ה מסכים וחותם עמו.

זְבָדְיָה יוצא מר"ת ז'קן ב'א בימים המ' מתחלף בד' בא"ב דאיק בכר גלש דמת ושם יה הוא מן ויהוד, והניקוד יְהָבְךָ.

חֲבֵוּ שם זה הוא מע"ב שמות וגם מוצאו מפסו' חיל בלע ויקיאנו וכחו גדול להוציא הנשמות שנפלו לקלי' בעון ש"ז וקרי ועולה י"ו כנגד י"ו אותיות בין דפק"ד בין דקס"ו בלי הפני' בסוד השנים, ועוד אודיעך כי הניקוד הזה לא נמצא טעמו ונלע"ד שהוא בסוד שם הגבורות של פ"ר שנודע שכל אחת מהנה עולה נ"ו וזהו הרמז בברכת תק"ע שהוא פ"ר פ"ר כנודע וקבצנ"ו יח'ד מארב'ע כנפו'ת הרי האות קודם האחרונה הוא שם זה וכולו עולה ע"ב עם הניקוד כמנין נדח"י עמו שהוא סוף הברכה, ועוד הבן כי אותיות שניות לפסו' הנ"ל הוא שם יל"י שסודו גדול לעליות כמבואר במקומו.

חפניאל ממונה לערבב שכל בני אדם מכת החשמלים. ב"מ.

חע ומ נו הו מר לא או ככ יי הט וו הב סי בה יו בה - לא יש רר יי אה יג וב ור יי חח לס צה מב טו אמן נ"ס. מוצאו של שם זה מב' פסו' הראשון חונה מלאך ה' סביב ליריאיו ויחלצם והב' טעמו וראו כי טוב יהוד אשרי הגבר יחסו בו אבל דע כי פ' טעמו מתחיל מן הע' של טעמו והט' בא בסוף בשם טו.

חתך נקרא שם הפרנסה ויוצא מס"ת פותח את ידיך וסודו בס' הכונות.

טפטפיה שם הקדוש הזה נק' שם המחשבה ומקורו מס"ת הנה אנכי שולח לפניך לשמרך בדרך ולהביאך אל המקום ע"כ בס"ת עולה קצ"ג כמנין שם זה ואומרים בו כשמזכירים אותו צוה פחד על מגן על צבא שכל ב' תיבות עולות קצ"ג, וכן עולה כוזו מלא כזה כף ואו זין ואו וראיתי בס' כתיבת יד שהוא ממדת המלכות ועוד ראיתי שיוצא מפסו' ט'פ'לו עלי, ט'פ'ש כחלב י'ה'י נא חסדך, ונקרא שם המחשבה שמועיל הרבה כשתחשוב בו לפני האויבים אך תחשוב שהוא כתוב בצבע דם כמ"כ ובס' חשק כתוב שיוצא מפ' ותמנע היתה פילגש לאליפז בן עשו בר"ת בגי' ועוד מ"כ שמלאכיו הם טַמְטַמְאֵל פְנִיאֵל טוּבִיאֵל פַתְחִיאֵל יְהִיאֵל הוֹאֵל וראיתי עוד בסכ"י ששם זה היה נושא דהע"ה כמגן שלו ומזל"ן שלכן הוא עולה גי' ע"ל מג"ן וא' מסגולות שם הקדוש הזה היא למי שנתפס בסוהר קודם שישב שם יקח מעט מים וירחץ ידיו וישתה מעט מים מהם והנשארי' ישליך חוץ לבית הסוהר או ישפכם בארץ ויאמר בכוונה גדולה טפטפי' השם הגדול הוציאני מן המאסר הזה ולא יעמוד שם אפי' לילה א' והוא בדוק ומנוסה. וגם לסלק המחשבות הרעות בשעת התפלה כזה טִפְטֻפְיָהְ ומוצאו בניקוד זה מן שופְטִים ושוטרים ושפְטו הרי טִפְטֻפְ וקמץ ושבא שבשם יה הוא של וְשָפטו באופן שטֻפְיָהְ הוא ניקוד ושפטו למפרע וגם מופלא לפני השרים והדיינים. עוד מכתבי תלמידי הארי זלה"ה טָפִטֹפֵיְהֹ שם המחשבה באכילה והניקו' גי' אלקי'.

טנ"א שם זה יוצא מנ' דהנ'ה וכו' דמטתו וא' דישראל כ"מ בס' תיקון ק"ש ועולה ס' כהנ"ה וס' גבורים.

טהריאל הוא מלאך ממונה בהיכל לבנת הספיר ומקבל הנשמה בעלותה מן העה"ז.

טשפש שם זה מתחלף בא"ת ב"ש משם נבוב וסודו ביחודים.

טתכם שם זה יוצא מפסוק ספרו נא לי פי' נא לי באתב"ש וסודו בייחודים.

טס מס נס שמות אלו יוצאים מפסו' ט'וב לחס'ות בה' כל גוים' ס'בבוני סבונ'י גם ס'בבוני וכחו לשמירה בצאת אדם מפתח ביתו יניח ידו במזוזה ויאמר שדי ואח"כ יזכיר הג' שמות הנז' ויאמר רבון כל העולמים יר"מ שתעמיד לי ולכל יוצאי ירכי בסתר רחמיך ובצל כנפיך שלא תוכל שום בריה לא מן העליונים ולא התחתונים להזיקני לא בגוף ולא בנפש מעתה ועד עולם א"א ס"ס מכתבי מהרב"ל נר"ו.

טכסיסיה אינו יוצא מפסו' רק הוא אור נחמד ממונה על כת השנאנים שמקבלים ממדת החסד. ס' שושן עדות.

טעמו וראו שם של טעמו וראו הוא באות ח' עם שם היוצא מפ' חונה מלאך ה'.

טבטאל הוא שר על כל חיילי מעלה ומזרז אותם לומר שירה לפני הב"ה, והוא בגי' חי"ל. כ"י.

שם ה' זכרנו, מוצאו כך ין הר וה הא זת כי רב נת וא יך בר רב כי יל בא רר כש אי תת בי וסודו להתפלל בעת החיבור דאדם ואשתו שיהיה לו כח להוציא לאור מעשהו בטהרה. מפיס.

יוטא שם זה עולה כ"ו כמנין הויה ויוצא ממלת כזיב באותיות פניו קודם כ' י' קודם ז' ו' קודם י' ט' קודם ב' א'. ועיין ברבנו בחיי בפסו' והיה בכזיב בלדתה.

ייו ייפאו ייפאולש יוצאים מר"ת ברכת כהנים.

יְדָוְדָ יְאֲהָדֹוְנֵהָנוּ יְמַהָהְוְהָ יְאַהָדִוְיהָר יְשִתָמְוְכָהָ יְבְהָכֹוְלְהָ יְהָהָאָוְרֶהָץ בשכמל"ו מוצאו מפסו' יהוד אדונינו מה אדיר וגו' כל מלה כלולה בהויה בניקוד יְהָבְךָ. כ"מ גוער בכח הטומא' ולקדחת רביעית.

יופיאל הוא רבו של שם כ"כ בהקדמת ס"י ט"ו ע"ב.

יאיא מוצאו מיהוד אלקי' יהוד אחד.

יהו והך יה יוצא מפסו' י'רעם ה'ים ו'מלואו י'עלו'ץ ה'שדה' וכ'ל וכחו לעת סערה. מסכ"י.

יֻפָ עֻנָ הֻתָ וגו' כ"ד שמות היוצאים מכ"ד ספרי הקדש בז"ה תלך לפסוק האחרון שבכולם ותראה המלה השנית שבו ממנו תקח אות ראשו' ואות אחרו' ד"מ וימת י'וסף' ובסוף שמות כי ע'נן', ובס' ויקרא אלה ה'מצות' וכן כולם ובניקודם שוים. מסכ"י ובס' הכונות.

יוהך כלך ב' מלאכי הלויה ומוצאם מס"ת כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך. ובכתבי מהרן מצאתי שיוהך הוא ביסוד הנקבה וכן עולה מלא ביודין קנ"ז בגי' ציון. וקבלתי מפי החסיד מהרב"ל נר"ו שצריך אדם לצייר בדעתו שיש שני גבורים משני צדדיו מלובשים בכל מיני זיין, ועוד מ"כ שפי' יוה"ך הוא שחרבו של הב"ה שיש בו י"ו פיפיות בו הוא מכה והיינו ה"ך.

יובב נקרא שם השמירה ומוצאו מפסוק י'קראני ו'אענהו ב'צרה ואכב'דהו. מסכ"י.

יאהלו שם זה הוא ביסוד אימא, ונ"ל שהוא בגי' ב"ן אשר שם שורשו והוא צירוף משם אליה"ו והמבין יבין.

ישמוהוהיהו צירופו שמו יהוד יהו. ב"מ.

יְיְאֵרַוְאֶאַוְחֶוֶנֹחֶלָ יוצא מפס' יהוד יהוד אל רחום וחנון וגו' עד לאלפים. ב"מ. ואלו מלאכיו י'הואל י'הושעאל א'וריאל ר'פאל ו'ליאל א'רטימוס א'וזיאל ו'ציאל ח'ניאל ו'יסיאל נ'וריאל ח'כמיאל ל'ויאל כר"ת השם.

יָאֱיָאֹוְמְמִ שם אדיר בגבורה לחבל ולהשחית ויוצא מפסו' יקום אלקי' בר"ת ונלע"ד כי המבין בו ימצא סודו כי כן בראשית הפסו' נזכר אלקי' וחצי השם הזה ומ"מ הוא כן וצריך שיהיה נכלל עם שם אבגי' שהוא פני שור כנודע, והשבעה לדיאל ארפיאל סמאל ענאל חזקיאל אדוניאל זעירייואל עם שם גברי' שריהם ועם השמו' הממוני' על מקורם כלול באהיה אשר אהיה יזל מבה הרי הקם לאו פהל נלך ייי מלה חהו. ב"מ.

יהואל הוא בינה דיצירה וגם בהוד דיצירה כי אימא עד הוד אתפשטת כנלע"ד והוא המלאך הממונה על האש ותחתיו עוד שבעה ממונים שהם שרפיאל גבריאל נוריאל תמאל שמשיאל הדרניאל סרניאל. ב"מ.

יחיאל מלאך ממונה על החיות ותחתיו ג' אחרים פסיאל גסיאל חויאל. שם. ועיין באות מם.

יוניאל משותף עם רפאל ממונה על הרפואה מכת האופנים נמשך ברחמים. שם.

יהושפטיאל שר גדול לכל ניצוח מכת התרשישים שם.

יחיאל נמצא בב"מ כי הוא מכת השורפים וממונה להסיר יופי האדם ולהראות חסרונו ולבהלו ואיני יודע אם הוא הנז' למעלה.

יוכתביאל מסייע לכתוב מכת התרשישי'. שם.

יופיאל ממונה על החן והחסד מכת האופנים. שם.

ייהו ייהו יייה שם של י"ב אותיות ויוצא מי'ברכך י'ה'וד ו'ישמרך, י'אר י'ה'וד ו'י'חנך י'שא י'ה'וד וניקודו כמו שכתוב. שם.

יוחצצבירון יוצא מפס' ויאמר ה' הנה מקום אתי ונצבת על הצור והק' של מקום באלב"ם ח'. שם.

יְהַהַ יוצא מס"ת נפתלי' אילה' שלוחה'. שם.

יְאַהָלְוְרַהָחוּם צירופו יהוד אל רחום. שם.

יְיָיִ מוצאו מר"ת יברכך יאר ישא והוא מתחבר אל שם ר"ת ושמו את שמי עיין באות.

יקע הרל ועכ השן, אטי ינא שנמ מגר, לדב חיס מכפ השר, יבמ הטל ורח הצמ. מוצאו בראשו מיהוד איש מלחמה, ותוכו קרע שטן נגד יכש בטרצ' וסופו על כן יאמר בספר מלחמות, והוא שם חזק פועל דין ואותיותיו ח"ם מחום הדין ולו י"ו שמות כי י"ו פיפיות יש לחרבו של הקב"ה מצאתיו בכתבי הרמ"ק זלה"ה.

ידוה ידוה יְאַת סוּף יִשָא מָחֲלִיץ יהוד כַתְוַוץ בְאַנְהַר יַרְיְמַי טוב להצלחה ויוצא מפס' ויהי ה' את יוסף.

יאיה מוצאו מן י'הוד א'יש י'ה'וד שמו כחו למלחמה.

ימץ שם זה הוא חילוף שם מיה שהוא מאלף בית איה ביה גיה וכו' והוא בחילוף א"ת ב"ש וניקודו מר"ת רגלי חסדך יסעדני וסודו ביחודים.

יכל שם זה יוצא מפסו' מלך ביופיו פי' מלך באתב"ש וסודו בייחודים.

ינץ יוצא מפ' רפה שבריה כי מטה דהיינו מטה באתב"ש וסודו ביחודים.

שם ה' מי יגור באהלך. יְהָךָ יְהוֹש יָהוֹד יְְהוֹהַק מַרְיַה יַבְגַן וַכְשְרַי בְיַאמַה כַלְכַל. בזוהר הרב"ל.

ג"פ יהו"ד צבאות ה' צבאות י"ה הושיעה יתבי העלע ומנק הנוב צואס במלל אשהה וגי יבשמך הארב וויט התאח צאדב יייו העעם והנק ההנר המוא ולבן שכיו. מוצא ג' שמות אלה מג' פסו' הא' מיהוד צבאות עמנו, והב' מה' צבאות אשרי, והג' מה' הושיעה. מכתבי מהרב"ל נר"ו.

יהמהיה מוצאו מס"ת מי כמוכה באלים ידוה מי כמכה וכחו להציל מהכאות חרב אם יכתב בקלף כשר וישמהו בתוך התא של החרב שיהיה נוגע בברזל שבראש החרב.

שם של יערוף כמטר הוא באות ה' אצל שם של האזינו, ועוד יש למטה צירוף אחר .

יְעָהָנֹוְוָשְהָ אֶעַהְנִיוְשֶהָ אָוְלִיהִימִיתָם להמית שונא בהזכרם עליו ויטמנו בכתיבה בק"צ תחת סף ההיכל בב"ה. נ"א יְעֲהֹנְוַוְשָה אֵעַהְנֶיֹוְשֶהָ אֶוֶלֹהֵהַמֵיִתֵם. נלע"ד שהם צירוף הויה ענוש אהיה ענוש, ובנסחא א' האחרון בצירוף אלהים וימית, ובב' אלקים והמת כנלע"ד. מצאתיו בס' חשק.

יאיא הדיה ונאי הייה שם גדול ונורא מצירוף יהוד אדני ייאי אהיה וגם השם הא' יאי"א ר"ת יהוד אלקינו יהוד אחד וכחו גדול להשמעת התפלה ולקבלת התענית מהאר"י זלה"ה.

שם של והנה ה' נצב עליו. יָוְהִהֵנִבְוָעָוְהֹ יָוַרְהֵאֲיְוָאֱיְהֹ יָאַמְהֵאָכָוָוֵיְהֹ יָיִקְהֵהָצְוָאֲרְהֹ יָאַהְהֵשֹבְוָעָהָהֹ יָלְכָהֵאֶהְוָוּךָהֹ יוצא מפ' והנה ה' נצב עליו מר"ת וס"ת כל תיבה ותיבה כלול עם יָהֵוָדֵ וכחו לש"ח.

יַטַדֶ עֲלְשֶ רֹאִאַ פְמְוְ כַרָךִ מַתִרְ טַיֹבִ רְכִיֹ לִשְבִ קְעִיֹ חִיֹםְ יֹרִעֲ תִמְלֵ זַעֲיֹ לְלֵעֵ כַיֹשֶ בְיה מוצאו מפ' יערוף כמטר וכח לאהבה ולרוח רעה ולקדחת רביעית כלול עם יִהַוְדָ והוא תולדות שם צָיֹתְ כלול עם ההויה הנז' ובהשבעה למלאכים צ'דקיאל י'הואל ת'מאל. ס' חשק. וצריך לשתף לו שם של ולא יכול משה לבא הכתוב באות ו'.

יְהֹוָשְטִיֻזַפְרֹוַהַהֻ סַפְצֵסְפִיַה אֵיִאֶאֶ יֹאָנֻיֹלַ יֹאָלַמֵיֹיֹיֹיֹםֵ דע כי שם זה האחרון יוצא מס"ת כי אשא אל שמים ידי וכו' ונקודתו כתנועת האותיות והשם אשר לפניו יוצא מפ' ואני ארפא ואין מידי מציל בס"ת ונקודתו כחברו ושלפניו מר"ת איכה ירדוף אחד אלף ונקודתו כשל הפסו' ושלפניו נלע"ד כי הוא בגי' שפ"ה כי כן שם זה כחו לדרשה וכן כתוב אצלי בכתבים שהבאתי מפולין . שם.

יְמַהַנִ הָהְוְיִ וְיַהַאֶ הֶעֲלִרְ לִשֶיִאֶ יְהְבְהְ לֹלִעֹבְ אְיִזְשֹ אִאָרַנְ יְדָיִאָ רָמְוַיִ אְיְאֲ יוצא מפ' יהוד לי לא אירא וגו' יהוד לי בעוזרי וכחו לשמירה. שם.

יְמְהַשָ וְמִהָיֹ אֱנִלֹבְ הֵלִיֹהֵ הַשָשָאִ מַתָיִחְ מְקַאֲלָ שֶוְרְךָ לְיֹקַנֶ חַפַנִלְ יֹוָמִכֹ בֵאָיֹלְ תְמַאָחְ בִלַיֹשְ וּיִמֵאָ אֶוּרֶהֵ צְתמֹאָ וַזֹלַהַ דְצְתִרֶ יֹאָוַהָ אֲתְשֶאֶ רְנְדִתֵ בֵאֵרְךָ לִעֲיֹרְ וַזַאֲלְ שֶרְרְםֹ נִאָשְלֵ בַיֹעְלִ מוצאו מפ' יהוד אלקי השמים אשר לקחני וכו' שם וכחו לקפיצת הדרך עם שם ויקח העבד, ובשם ויברך הגמלים שהוא באות ב' ובשם ויאמר יהו' אלקי אדני אברהם. שם.

יְבַא אֵלִי מוצאו מפ' כי' תעבור ב'מים א'תך א'ני ובנהרות ל'א ישטפוך קבלה מנוסה לעוברי הים.

יֳנֳנֳגֳפֳטֳ הוא מטטרון בא"ת ב"ש כחו למגפה.

יֵנְוָיְדָשִהְהָאָמָוֹוַאֹתַוְהִהָאֵ נ"ר ה' מוצאו מפ' נר ה' נשמת אדם והוא צירוף מלת נשמת עם יהוד ועם יוד הא ואו הא דהיינו אדם וניקודו כנקודת הפס' וכחו בייחודים.

יעזריאל מלאך הממונה על התהום ובגי' חש"ך ונאמר וחשך על פני תהום. מ"ע אופן קט"ז.

יִנִוֻאֻנֵשְ סְמָחָ תְאַנְשִוְ וֻבֻרַ יִכִ יְבַיְוְֹאְֹ הְאֵרְ מוצאו מפ' ראה אויבי כי רבו ושנאת חמס שנאוני כל מלה למפרע וכחו להחרים שונא עם שם של מ"ב גם למפרע כולו עז"ה צתיגבא וכו' ועם שם כל חרם אשר יחרם שהוא באות ת' .

יימ ההמ ויז השר אמח, דיש והמ נוש נהע ומד, מבמ אוב דרו יכא רמו, שעמ מתה כהו בול כעל, לדש העם אוי רלה צמו. מוצאו מג' פסו' הא' ייי אדוננו מה אדיר וגו' ולא בא אות ה' שלמה, והב' יהי שם ייי מבורך וגו' והג' ממזרח שמש עד מבואו וגו' ולא יש ה' אחרונה שבשם בסופו.

ייי באש ררא כיי כהה יוו ההה ופף הנן ויי יוו שאא מלל ריי ככך יְיַיִ ואשעביואיְהוּ מוצאו מפ' יברכך ויאר עד אליך וישא עד אליך ושם ייי בסוף ר"ת יברכך יאר ישא והאחר ידוע שהוא מפ' ושמו את שמי ונקודו כשל הפסוק וחותם יהו בסופו. ועוד בדרך אחר יְיְוְ יָיְפָאֵוִ יִיְפָאֵוְלְשָ ר"ת כל ברכת כהנים.

ה' מנת חלקי. יַהִי יְהַל יַהוּר יַהִוְהוּ מַגְנְכַת יַחְמְלוּ קְתַיַה וְתְכַאַוִיסְ, שם זה יוצא מפסו' יהו' מנת חלקי וגו' והיינו בד"ז מן מנת עד הסוף מתחיל משם הה' בדילוג דהיינו מגנכת המ' והנ' ות' היינו מנת וחלקי הוא בב' שמות הו' והז' בדילוג אות א' וכוסי הוא בשם האחרון וזה כי בהגיעך לס' שבו שהוא ס' של וכוסי תחזור למפרע והי' שבו הוא י' של וכוסי ואח"כ בחזרך כן למפרע תמצא יתר הפסו' בדילוג אות א' רק שמלת גורלי הג' מתחיל בשם הה' ויתר הד' אותיות הן בס"ת של הד' שמות הראשונים ונשאר שם יה יה יהו ושם הויה הוא של הפסו' עצמו.

יְאֶהַיִ ניקודו ומוצאו מויאמר יְהוד אֶל הַשטן יִגער וכחו עצום לכפות היצר ומזל"ן שמספרו הויה וסודו י"א משם אדני ה' י' משם יהוד ובעיון בו הוא סוד מלכות וחכמה דרחל ויותר מכוון שירמוז ללאה ומלכות וחכמה דז"א שידוע שבסוד החכמות הדינין נכפין והנה השם עולה הויה וניקוד עולה אדני ע"ה ואם תכה האותיות עם הנקודות יעלו ש"ס והוא מבטל כח שט"ן שגובר עליו וכמ"ש הרב ז"ל בש"ס טרומיטין ע"ש וגם עולה י"פ לאה למתק דיניה, ואם תרבענו יעלה ס"ג ואם תמלאנו יוד אלף הי יוד יעלה ריבוע דס"ג ומילואו לבד עולה ק"מ כמילוי קס"א.

יַןְ הַרְ וַהְ הַאְ זַתְ כַיְ רַבְ נַתְ וַאְ כַךְ רַרְ בַבְ יַיְ לִי אַבְ רַרְ שַךְ יַאְ תַתְ בִי. מוצאו מפ' ה' זכרנו יברך וזה סדרו ר"ת ט' השמות הראשונות הוא יהוה זכרנו וד' שמות של שטה הב' ראשי תיבות שלהם יברך למפרע כרב"י וס"ת של ו' שמות האחרים הוא יבר"ך א"ת ושם ב"י תצרפנו לת' הראשו' של תת והוא בית ומן שם יא עד ראש כל השם שהוא ין תמצא בר"ת שלו למפרע ישראל יברך את בית אהרן, וכחו להתפלל קודם שעת הזווג להוליד בן קדוש, ומספר שהעתקתיו כתובי' ג' השמות כי לי בי כל א' בחירק, והשאר פתח שבא.

כה"ת הוא משם ע"ב ור"ת כ'ל ה'נשמה ת'הלל והוא פנים של שד"י ופי' בו הראב"ד ז"ל בהקדמת ס"י דף י"ג ע"א שהוא כח הבינה המחזיק ועוצר הטפה בבטן המלאה שלא תפלוט.

כוזו במוכסז כוזו נקרא יד החזקה והוא בגבורה ומוצאו מאחרי אותיות יהוד אלקינו יהוד שנקרא יד הגדולה וכתב ר' בחיי על שם זה שהוא נחקר מן הג' ר"ל מן הבינה שהיא השלישי' ודינין מתערין מינה, ומצאתי י"ד מלאכים היוצאי' ממנו והם כרוביאל ודניאל זבדיאל ובביאל בעדניאל וכו'. עיין בפרדס.

כמיי בהאך סוות סבפה רשעב היבב רוכך בלוה ולבא פררש שייי ונבב יומם וייה שיבם יתהא ומהא עיל כחו להפר עצת אויבים ויוצא מפ' כי בא סוס פרעה וכחו להפר עצת אויב.

כלך יוהך עיין לעיל באות יוד.

כלך שעפה יאעצה השם הזה שולט אחר חצות לילה ונזכר בזוהר פ' שלח אבל שם הוא בטעות והוא ככתוב כאן ומוצאו מב' פסוקים שבישעיה כ"ד כ'מל'ונה וכ'בד עליה פשעה הרי הב' ראשונים והג' מפסו' שאחריו י'פקוד א'דני ע'ל צ'בא ה'מרום ועיין בס' הכונות בתיקון אחר חצות. כך קבלתי מהרב"ל נר"ו והוא מרבותיו זלה"ה אבל מס' הכונות מוכח שהשם הג' הוא יאעוצה עיין מה שכתבתי שם בתיקון חצות.

כת לם חו רי מת או שם רה יד חפ רי מא מל נמ הדא יוצא מפ' כל חרם אשר יחרם וכו' וכחו להמית שונא במהרה ונק' חרם דמרע"ה. ועיין עוד באות ת'.

כי שם ה' אקרא שם כי שם ה' אקרא באות ה' אצל שם דהאזינו.

כבח יקב חעל לין קוח ימל העת והו מוצאו מפ' כי חלק ה' עמו מצורף עם שם אכתריאל כזה אככתברחיאל וכיוצא וכחו להטות בני אדם למלאת משאלות לב השואל. ס' חשק.

כך יו תפ עט בש וי רא בל מת יו מר אה תנ כב או ני יוצא מפ' כי תעבור במים עד ישטפוך וכחו לעבור נהר. שם. וגם מצאתי בכ"י בנ"א כתבאאוליכתבאלתולתך מר"ת וניקודו כאותיות הפס'.

כָכְיֻ עָלֹיִ וְלָתָ אִלַתַ כָכְיֻ כל כלי יוצר עָלֹיִ עליך לא יצלח וְלָתָ וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיעי אִלַתַ כך הוא מסודר בסכ"י.

כְנָבְתָ יְהָמְבָ תְרָוְעָ עְוָאְרָ בְתָשְבָ רְלָלְךָ בְאָה נ"ל בא"א מְיָת יְשָכ מְטָו אְפָה תְוָו כְכָל אְכָה נְיָב יְתָה וְלָל בְכָא מוצאו מפ' כי תעבור במים. מסכ"י. עוד מצאתי צירוף אחר בפסו' זה בקמיע אחת והוא זה כהא ירש תול עתה תעא עתא בלת ואכ ריו בשה מטו יפל מוה אכב תכה כיל אתא נלת יכב ובע במר נובך.

ליש ועת כקו יתי ידוה מוצאו מפסו' לישועת"ך קוית"י יהו"ד. מסכ"י מפולוניא.

לדלה דלתם ילנן יוצא מונתן אהרן על שני השעירים גורלות גורל אחד לידוה וגורל אחד לעזאזל מס"ת בדרך הפוך רו"ל ממטה למעלה וכחו לגורלות. שם. ובסכ"י מצאתי עוד אחר מר"ת הפסוק לַאֵוְ לַאֵגֹ גַהָשְ עַאָוְ ומתחיל ממטה למעלה ואופן שימושו הוא כאחר היוצא מס"ת וככתוב אצלי בס' השמות.

לילה הוא מלאך על ההריון משותף עם.

ליכי ועקת שתוי יהוד גם זה מוצאו מפס' לישועתך. שושן סודות.

לשכ בכל ננה ילי מבו נטם אחו מעב רלי יין דוכ יחת דפף יפי העו ולש היכ יון מוצאו מפ' לבנימין אמר ונקודתו כנקודת הפסו' והאותיות שאין להם ניקוד בתורה תנקדם כתנועתם י' בחולם ו' בפתח כמשפט, וכחו נזכר למעלה בפס' ויאמר ה' מסיני בא. ס' חשק.

לָרֵהֵ אָאָאָ יֹכַרֵ תָמֵץָ יֹיֹאָ צָתָשִ בֵנֻרֵ אָיֹתָ יֹהֵדָ שִוָרֵ לָהֵכָ פֶאָוָ נֻלבֵ יֹהֵהֵ כָיֹכָ מֵכָאָ פֶמֵשִ חֵעַרֵ דָלָדָ כָפֶבֵ מֵנֻרֵ וָיֹלָ מֵכָךָ וָלָםֵ מוצאו מפ' לא יתיצב איש לפניכם, ותנועתו כתנועת האותיות וכחו להתיר אסורים ועוד כמה פעולות והוא כלול עם והו אהיה. שם.

לֵטָבְלִאֱוְנָחַבְ יוצא מפ' לב טהור ברא לי אלקים וגו'. מכ"י.

לְיָעְאָ אְךָלְהָ תְרָאְלָ אְעָיְךָ נְהָק הְוָר אְנָב לְגָב יוצא מפ' לא תאונה. מכ"י.

לאֵ וּנֻמַעִ יכִ מוּקֻיָ אלֹוְ רבָדָ וּרֻבְדַ רפַתֻוְ הצָעֵ וּצֻעֻ מוצאו מפ' עוצו עצה כל מלה הפוכה.

להקקיאל מלאך של הקשת.

לְקַיְ יְוַהְ שְיַוְ וְתַהְ עְיַלְ תְיַיְ כְהַשְ קְוַוְ וְהַעְ יְלַתְ תְיַךְ יְשַקְ יְוַוְ הְעַיְ וְתַתְ הְכַיְ, נ"א, לקי יוה שיו ותה עיק תלו כיי ישת הוי ועל התי קרש ויו יהע תות יהך בנקודות הראשונות מוצאו מפ' לישועתך וכחו ללחוש באזן הנער הבוכה בלילה עם פ' כי עם בציון ישב, ובשם סנוי וכו' ג"פ ויהי נועם.

לאי רעו ולא ישח יתו בכל הרק דשי כימ לאה האר צדע האת יהו הכם ימל ימם כסי מיה מוצאו מלא ירעו ולא ישחיתו וסודו לכפות הקליפות, ובפרט בכתיבת התפלין.

מטטרון רבו של מרע"ה. כ"כ בס"י ט"ו ע"ב.

מלתיאל רבו של אליהו. שם.

מצפץ ידוע שהוא הויה בא"ת ב"ש ובגי' ברחמים.

מצמצית בספרי האר"י ז"ל נמצא שסודו מפסו' קדוש יהיה גדל פרע כי קדו"ש בגי' ת"י ויהיה הוא יה יה ובא"ת ב"ש הוא מ"צ מ"צ ונקודו מְצְמְצַיְת גי' אלהים והוא מפסוק יְגלח אְדני בְתער הַשכירה בְעברי, ואני ראיתי בספרי פיס כי מוצאו ג"כ מפסוק יצמיתם יצמיתם וזה בהחליף הי' הא' בצ' בא"ב דא"ט ב"ח וגם נ"ל שראיתי שהוא חתום בס"ת עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה כי שם יש ת"י בסוד קדוש וב"פ י"ה, והוא נקרא תע"ר של הקב"ה וכן עולה בכיון כמנין תער והוא חזק.

מכבי מוצאו מפסו' מי כמכה באלים יהוד וכחו למלחמה והעד יהודה בן מתתיה וכבר רמזתי מ'תתיה כ'הן ב'ן י'הודה. ולממשלה ניקודו כמקורו, ולהכניע אריה נקודו כר"ת כרע שכב כאריה וכלביא.

מבש עוי מיצ גרג ווה יצר דצב זדו היי לקה שוה ונק. מוצאו מפסוק מגדל עוז שם יהוד בו ירוץ צדיק ונשגב וצריך להוסיף עוד על הפסוק יהוד צדיק דוק ותשכח. ועיין בזוהר דף ל"ז בבראשית כי שם נדרש על רמז אות הלמ"ד ומצאתי בקונטרסי תלמידי האר"י זצ"ל כי למד במילוי מילואו למד מם דלת מם מם דלת למד תיו העולה 1672 כן עולה שמות אלה עם ל"ו אותיותיהם והכולל, ועוד יש צירוף אחר בפסו' זה והוא עד"ז מִשֶוַי גִמְיַק דָיְרֻוְ לְהְוּןִ עֹוַצְשְ וַהְצָגַ זְבֹדִבְ. ב"מ.

מטטרון ידוע שעולה שדי ששמו כשם רבו והוא הכולל עולם היצירה ויש ג"כ מיטטרון בי'. ועיין בס' הדרושים. וגם בפרדס הוזכר מזה ע"ש. ונודע כי המלאך הזה נק' שר הפנים ושר העולם כי הוא כולל כל היצירה ולכן יש לו ע"ב שמות מקצתם מצאתי בב"מ ואלו הם א' טפטפיה, ב' אזבוגה, ודע כי גם אלו הב' הם מאורות גדולות בבריאה אלא ששם מט' כשם רבו, ג' מרגויאל הוא שר שמירה, ד' סנריאל והוא טוב להשביע בו היצר והוא בגי' יצר אדם ה' טנריאל בגי' מצפץ, ו' מיטון, ז' היט וכחו לבטל כשוף בהשבעה כשם אזבוגה שעולה כמוהו ח' ביביה והוא מליץ על ישראל, ט' גויתיאל ואם יכתבנו על קלף ויתלה בצוארו יועיל לאינו יכול, י' יהואל. כל זה בס' ברית מנו'.

מפנהאל ממונה על השרצים.

מקטוניאל ממונה על הסלעים. ב"מ.

מטויהואל על הכנסת התפלה. ב"מ.

מישאל מכת המלאכים ממונה על כל החיות וזהו הגדול כי שנים הם. שם.

משתיאל עם קפציאל שניהם מכת התרשישים וממונים לקפיצת דרך. שם.

מתניאל ממונה על הדעת.

מיכאל הוא מסוד חסדי אימא ועיין בליקוטי ישעיה פ' אם יהיו חטאיכם כשנים.

מבד שם קדוש יוצא מפסוק מ'י ב'אר ד'רך המלך נלך וניקודו כניקוד האותיות עצמן ויש ג"כ שם אחר בפסוק זה בִמיאר והוא צירוף מי באר וסודם תמצא בייחודי האר"י זלה"ה.

מסוה שם זה יוצא מפ' ודרכו יחפץ דהיינו יחפץ באתב"ש וסודו בייחודים.

משסג יוצא מפ' יורנו בדרך יבחר פי' יבחר באתב"ש וסודו בייחודים.

מַיְדִיֹמִשְיֻהַאֵל נ"א מַהיְדִמִשְיִהָאְלֶ מוצאו מפ' מה ידידות משכנותיך וממנו מקבלים החשמלים. שושן סודות.

מִדֶשְ יִקֹנֹ כָבַוָ מֹרְרָ כָדָאָ הְאְתְ בָנֶהִ אֵהְלֹ לִכָתְ יִמֹעֹ מְכָשֵ יִיִהְ הֵמִפֶ וָהְלֵאָ מוצאו מפס' מי כמכה באלים וכחו לנכפה בפרט כלול עם מקורו יִהַוְקָ וגם צריך לצרף עמו שם היוצא מפס' ויעל משה הכתוב באות ו' שושן סודות.

ד"א מס' חשק על פסו' מי כמכה. מְאָיֵל כְפָמָיַ כְשֵהַע בְתַאֵל לְהֵמַת יְאַהֵר וֻוְהַנְ מְשִיְד כְקַמַב כַרַה דְנַא, דִמַץ שוּר יַה דְהַץ כַמֹכַה קַץ מְהַץ בְהַץ חצו של הקב"ה, ועד דנ"א הוא מן הפסו' והוא שם של מ"ב אותיות וכחו לנקמה.

מָיְלָא יוצא מפ' מה יעשה לי אדם. בס' חשק.

מַרַטאֲצָלִפָלַבָנֶבְאָ יוצא מפ' מה רב טובך וכחו לשכחה עם השבע' אל מיכאל רפאל טוביאל בשבת לקרות בספר. שם.

מֵהֵהֵמֵוַםֵ כַנֻתָשִוַתָ אָדָלַמֵוַםֵ וַמֵכַרֵיֹהֵ הֵנֻבֵכָהֵןֻ מוצאו מפ' מ'ראה' ה'אופנים' ו'מעשיהם' וכו' מר"ת ומס"ת ונקודתו כתנועת האותיות ומקורו יְהָהְוָ בהשבעה אל להטיאל סוריאל רזיאל כתוב בקלף איל זכר גדול, ויש נ"א לנקודות השם כנקודת הפס' ומקורו יִהַהַוְ וכחו לשמירה. שם.

מחיה מוצאו מפ' מ'רכבות פרעה וח'ילו י'רה' וכחו להעמיד הרודפים. שם.

מִכָבָיְ מִכָנֶבַ נֹתְעֹפֶ מר"ת מי כמוכה. מכתבי הר"ן.

מצמציה בגי' רעה כי הוא מגין על הרעה.

מָלִוָוֹתְ מוצאו מפ' יָסור יִסרני יָה ולמות לֹא נְתנני ר"ל מלת ולמו"ת בצירוף וניקודו מר"ת הפ'. וסודו ביחודים.

מָצְיֻיֻיֶיִטֶרֱאְהֵיֱיִיִיִיִיֶיֻפָיִנֶיאַל סוריא עזמיה נחמיאל יופיאל אוריאל נעמיאל אגלא צורתק זה השם הגדול היה מזכיר האר"י זלה"ה קודם שהתחיל ללמד לחברים תמיד והיה מזהיר שלא יסיחו דעתם מהלימוד פן יפסקו צינורי החכמה ח"ו וצריך לטבול קנ"א טבילות ולכוין בח' מלאכים הדבוקים באות צ' ובכ"ג אותיותיו כמנין סנהדרי קטנה ועם ח' מלאכי' עולה א"ל אני מ"ז חקרתי בשם הגדול הזה ומצאתי שרובו על ר"ת מה רב טובך הנ"ל ואי לאו דמסתפי' אמינא כי אות ה' היא ת' ואז יש שם מלת צפנת ואל בסוף ויש בו י"ג יודין שבברכת כהנים.

מכיחינוה שנארברץ מאן יכה מוצאו מפ' משכני אחריך נרוצה, מג' המלות הראשון כל אות בדלוג מ' כ' י' ממשכני וכו' והב' חוזר לש' נ' שנשארו ממלת משכני וכו' והג' ר"ת ג' המלות והד' ס"ת ג' המלות.

מים רבי מלא יוך לול כבו תאת האה בהו בנה רות לאי שטף והא מית נאי שאת כלה ונב יתו ייי ווו ההה מוצאו מפס' מים רבים לא יוכלו וכו' וא"ע בשם בנה, וכחו לחן ולחסד.

נְבָכְץָ מְרָיְבָ צְכָנְאָ אֲלָקְוָ וְיָרְתָ דְלָא בְשָש רְשָם יְוָכ כְנָע וְוָל אֲלָי כְשָי לְמָה מְחָו וְתָה יְלָא הְבָל יְבָה דְיָי, מוצאו מפסוק נמצאו דבריך ואכלם ירמיהו ט"ו וניקודו ממלת דְבָרְךָ וכחו גדול לרפאת חולי משונה. מסכ"י.

נחל יוצא מפסו' נפשנו חכתה לה', גם מפסו' נוצר חסד לאלפים עיין בס' הכונות ונק' שם הנחל כי כחו לעבור נחל ולהנצל מן האויבים. ב"מ.

נְעְוֹרִירוּן ממונה על כלי זיין ומוצאו מס"ת ויושע ידוה ביום ההוא את ישראל מיד מצרים בגי' . מסכ"י. ובס' אמר שעם אלו הנקודות עולה אכתריאל, ועוד כתוב שם כי שם זה נקרא שר הפחד וכן עולה ש"ר פח"ד וזה בלי ניקוד. ובכתבי האר"י כתוב שיוצא מפסו' אם כן' איפוא זאת ע'שו קחו' מזמר'ת הארץ בכלי'כם והור'ידו' לאיש מנ'חה וכחו למגפה.

נוריאל ממונה על אלגביש. סב"מ.

נרגסיאל ממונה על יציאת הנפש שלא תכנס לגיהנם. שם.

נמשי פרתי בדרא ומחי כמכב סתמר ופיע מכצולל יוצא מנשפת ברוחך כתוב על מצת אפיקומין והשלך בים אחר שונא הפורש בים.

נץ טר יא תו ים מע יל נב כת מוצאו מנטית ימינך הזכירהו על הנשבע לשקר ולא יוציא שנתו. ס' חשק.

נכח שיד תקב החו סנד לכא עכמ ז ובג תאל להתן מפס' נחית בחסדך כחו לדרך.

נבוב יוצא מפ' נבוב לחות וסודו בייחודים.

נּגִףֵ שם קדוש לעת הנגף והמגפה ב"מ וסודו כתבתי בס' הכונות.

נַאַשְהַ פְיַלְנֹ תַלָוֻוְ לִהְחַתְ יִהְהְן אִשָמְףֶ רֵרְיְ מוצאו מפסו' נפתלי אילה שלוחה וכחו לדרשה כלול עם יְהֹוַדֹ כזה יְנַהֹאַוַשְהֹה. ס' חשק. עיין למטה.

נבֵ תרַפֹ פסֵוְיֹ נבֵ תרַפֹ ילֵעֲ ניִעַ תוֹנְבַ הדָעֲצַ ילֵעֲ רוּשֻ יוצא מפ' בן פרת יוסף וכל תיבה הפוכה.

נבֶאָכָ וּמְדְיִ ךָעֲורֹזְ לוֹדגְבִ דחַפַוָ התָמָיאֵ מהֵילֵעֲ לפֹתִ מוצאו מפ' תפול עליהם כל מלה להפך והפ' למפרע כי האחרון הוא תפל.

נישהמותה מוצאו מפ' נר ה' נשמת והוא צירוף הויה עם נשמת. ועיין באות יו"ד.

נַאַשְהַאִשָ מר"ת נפתלי אילה שלוחה, ויכלול שמו בו כגון שם משה נַמאַששְההַאִשָ בבקשה למלאך מלתיאל העולה דור"ש והוא רבו של אליהו ז"ל.

סנדבר טגף ברר זג מכב אדד סזהסן טתא סדסבר הסבקסד אדאהב שם זה יוצא מפסו' והדרך צלח רכב וגו' כולו בסוד חילוף אלפא ביתא דאי"ק בכ"ר וסימניך צלח רכ"ב וכחו להצלחה. מסכ"י.

סנוי סנסנוי סמנגלף הא' יוצא מר"ת סמים נטף ושחלת והב' מפסו' בסנסניו, והג' נ"ל ששמעתי שיוצא מס'מ'ים ולבונה זכה ואיני יודע לכוונו. ומ"כ בסכ"י שג' מלאכים אלו שלח השי"ת אחר חוה ראשונה היא לילי' להשיבה אל אדה"ר ומצאוה באיי הים ושאלה מאתם שיניחוה ונשבעת להם שבכל מקום שתמצא ותראה שמותם ותמונתם שלא תזיק לשום בריה ועיין למטה.

סנדלפון הוא השולט בכללות העשיה וסודו שר היע"ר ונודע בספרי המקובלים. ויוצא מס"ת מגדל עוז שם ידוה בו ירוץ צדיק ונשגב בגי' וגם בו ירוץ בגי' מטטרון. כ"מ בס' חשק וכתוב שם כי הוא נגד פר נוגח וכן עולה פ"ר כידוע.

סרפיאל יוצא מפסוק אמרת ה' צר'ופ'ה והוא בגי' צרופ"ה. מסכ"י.

סגרון מלאך ממונה בפתח לבנת הספיר וסוגרו למי שאינו ראוי לבוא שמה. ס' עולם הבריאה.

סנסניאל ממונה על השלום והא מכת השורפים בדין רפה. ב"מ.

סמתיאל סותם ראות בני אדם מכת הרוח. שם.

סנסריפיאל נק' מוציא כח הדרש ומסייע לדרוש. שם.

סֳטֱטִםְ יוצא מפ' חנני אלקים כי שאפני פי' חנני באתב"ש וסודו בייחודים.

שמות י' ספירות דבריאה. סביא"ל הא' והב' פליאל ושמו אשר בו נגלה אצילותו זקוניאל והג' ירואיאל והם כנגד ג' ראשונות ומסיימים באל וכנגד הז' מדות כנגד החסד מיהרון כנגד הגבו' גבירירון כנגד הת"ת ידידר̅ירון כנגד היסוד סתר̅ירון כנגד הנצח נצחירו"ן כנגד ההוד הודירירו"ן כנגד המלכות שפירירו"ן ואלו מסיימים ברון לבושים לי' ספירות שלושה עמודי הכסא נקראים מלכיאל פטוריאל נשר̅יאל וזה קבלה מה"ר יצחק כהן ז"ל.

ספספירון יוצא מפ' בצל שדי יתלונן שעולה תקמ"ו כיתלונן והוא השומר לעולם ממזיקין.

סַפְצֵסְפִיַה כחו לדרש ועולה שפ"ה. ס' חשק ועיין באות י'

סרכיאל ממונה על אריה.

סנגריא הוא ממונה על מי שמתענה בשבת להענישו אם לא יהיה מפני הסבות שהתירו רז"ל. משם הרח"ו.

סטיט סטיטיה אגריפטיט מרוס שמריאל, הוא שם גדול הנקרא בן כ"ח אותיות ומוצאו מפסוק יהוד צבאות עמנו משגב וכו' והעוסק בו בטהרה אין שום מזיק בעולם שולט בו. מכתבי מהרב"ל נר"ו. ומוצא זה השם מפ' הנז' הוא בכמה חילופי אלפא ביתו'.

אלו הם חותמות הג' מלאכים הנ"ל. סנוי סנסנוי סמנגלף. סוסיא סרגא סיסיא.

עשציי שם זה יוצא ממזמור שיר למעלות אשא עיני, מר"ת המלה שתבוא אחרי כל שם הויה שנז' בו שיש בזה המזמור ה"פ הויה כזה ה' ע'ושה שמים, ה' ש'ומרך ה' צ'לך ה' י'שמרך ה' י'שמור ועולה שם זה ת"פ כמנין לילית ולכן סודו להכניעה ולשמור אות ברית קדש מטומאותיה שלא יבוא לידי קרי וניקוד השם הוא ממש כאותיות שמהם יוצא כזה עֹשֹצִיִיִ שהניקוד עולה נ' כשם יל"י שכחו גבור וגדול להכניע החצונים ולהסיר בלעם מפיהם ולכן תמצאנו בתוך לילית כנ"ל. וגם נ"ל שנכון לכוין בה' הויות העולות ק"ל ובכולל מכניעים סמא' בעלה. ועיין בס' תיקון ק"ש.

ענפיאל מלאך ממונה על העופות ותחתיו ב' שרים בעליאל עזיאל. ב"מ. ועוד שם מצאתי שמלאך ענפיאל משותף עם עזריאל הוא לשאלת חלום ואיני יודע אם הם אחדים.

עצמיאל ממחנה החשמלים ממחנה הרוח ונותן כח ליעף. שם.

עזוז מוצאו מן ע'ז'י ו'ז'מרת וטוב בתפלה לעת צרה. ב"מ וס' חשק.

עִהְאְםִ שם גדול יוצא מס"ת נשבע ידוה ולא ינחם וניקודו כר"ת ד' התיבות וסודו נמסר ביחודי האר"י זלה"ה וגם שם זה מתחלף באתב"ש והוא זצתי ועולה תק"ו וסודו גם הוא שם ע"ע.

עלל הלג לבש עכה ושכ השש חכו כהש מלו ואא ליו מלמ מהה נחו התל אתר תיו תוא מאה ומו ממל קלם ללם ועא כים שמי בהש נשו אוי במו עבמ האו עאא מוז כבו הוא לכי ההב מוה מאע אאך דמה ובץ תלם מיו נוא תרד וסו תהב לתם היך ממא צלל דנת השם הזה ראיתיו בכתבי הרב ר' בנימין הלוי נר"ו ומוצאו מעלינו לשבח באופן הזה הי"ג שמות הראשונים הם מר"ת עד הקדוש והי"ג השניים מס"ת למפרע היינו לאדון לשבח עלינו הרי נחו, גדולה לתת הכל, הרי התל וכן עד הקדוש המלכים מלכי הרי שמי, וכן הי"ד שמות שאחריהם הראשונים מר"ת מן ברוך הוא שהוא הרי בהש וכן עד הסוף והשניים למפרע מס"ת שהוא הוא ברוך הרי אאך ויוסד שמים נוטה הרי דמה וכן עד הסוף והם ב"פ כ"ז שמות כ"ז בר"ת וכ"ז בס"ת ובין כלם ד"נ והוא קבלה מהאר"י זלה"ה.

עֹמַרֻמְאֵלֹיֹוִהָ מוצאו מפסו' עושה מלאכיו רוחות וכו' והוא ממונה על כת המלאכים. שושן סודות.

עמבנ ונשו רהמו יפיי ציוא פחיך ויבל נגאף ונדר ביוי אידם יזיג תללד יוגיו מוצאו מפ' עורי צפון, וכלול עם מקורו עלמ הוא לש"ח בהשבעה למיכאל. ס' חשק.

עֻעֵוְדַדָוְיָכִעִאֵל מוצאו מר"ת פ' עוצו עצה, ועוד יש לו צירוף אחר כל מלה הפוכה ועיין באות ל'.

פליאל רבו של יעקב. כ"כ בהקדמת ס"י ט"ו ע"ב.

פחדיאל תוצאותיו מפסוק לא יתיצב א'יש ל'פניכם פ'ח'ד'יכם וטוב לכל פחד. מסכ"י.

פתחון הוא ממונה בהיכל לבנת הספיר לפתוח פתחו לבעלי תשובה והפתח בצורת ה כי שם ה' אחרונה דהויה כי היכל זה הוא האחרון, ופתח זה נק' שערי דמעה והוא צל גג ה שנסגר לרשעים ונפתח לב"ת. ס' עולם הבריאה.

פלפיאל ממונה על כל עץ עושה פרי. ב"מ.

פרקיאל ממחנה השנאנים וממונה להעלים את בני אדם ליודעים מקורו. שם.

פסכר ממונה על הדין קשה מן השרפים.

פלמיה ממונה להראות הנפלאות מן האופנים. שם.

פְתַק שְגַץ אֲסַג הֲשַט הֲלַם דְגַן פְאַא לְמַף מוצאו מפס' ואדברה בעדותך וכו' עז"ה פתק שגץ מן ואדברה בא"ת ב"ש אסג השט מן בעדותיך באבג"ד ונשאר ך' הלם דגן מן נגד מלכים באי"ק בכ"ר ונשארו ים פאא למף מן ולא אבוש באלבם ונשאר ש' והנה ך' הנשאר תחליפנה בל' באבג"ד וי"ם תחליפם בא"ת באיק בכר וש' תחליפנה בי' באלבם ויהיה הצירוף שם לאתי והוא ר"ת לאדם מערכי לב, אם תחנה עלי, תחי נפשי יהוד אלקי, וכח שם זה לדרשה. ס' חשק.

פגמכאר עיין באות צ'.

פורה הוא שר של שכחה ולא ככתוב בס' הלבושים בדיני הבדלה וסודו פר ה' גבו' מו' לה' וגם סודו פ"ו שם אלקים ור' ריבועו וה' אותיות ומשביעים אותו בשם ארמימס רמימס מימס ימס מ"ס והוא שם אדם בליעל ההולך ומתמעט, וז"ס פור"ה דרכתי לבד"י בגי' הבדלה. משם הרח"ו ז"ל.

פֵיֹ יֹתָ נֻאָ חן סק בב נל אא לד עש זי רי בנ נב את הא רי נת הי כל הכ נא הל שו ימ בכ או תת חב מי תת יא מן עק לת בא נו יא ינ שק רב אָלָ, למ כו נל אש מי רת הי נר נב ית נא תו נֻלָ, ול הא יר תש הי לי ונ וב לל זע רר עפ וכ אי חו רו יי וה בל רא יל תא כנ הק נר תש עא ות לָחֵ מֵתָ מוצאו מג' פסו' הראשון פינחס בן אלעזר וזה הולך עד אָלָ ומשם ואילך פסו' לכן אמור עד נֻלָ ומשם ואילך והיתה לו ולזרעו וכו' ונקודת כולם כתנועת האותיות וכחו להצלחה. מסכ"י.

פְלַל מוצאו מפס' בהשפטו יצא רשע ותפלתו וגו' וכחו להביט בחוזק בפני בעל דינו בהיותם לפני הדיין וינצחנו.

צלמו שם זה קדוש ונורא מוצאו מס"ת ישמחו' השמים' ותגל' הארץ', ונ"ל שעולה קס"ו. הראב"ד ס"י נ"ה ע"ב. גם יוצא מס"ת ויכולו השמים והארץ וכל. מפיס.

צֳדְנְלֹבָשְ פגמכאר קהסמגת שם זה גדולה קדושתו וכחו להציל מן המגפה ומוצאו מו' מינים שהזכיר יעקב אע"ה צרי דבש נכאת לוט בטנים שקדים והאחר שאחריו הוא פניו כי לפני הצ' בא הפ' לפני הד' הג' וכו' והאחר הוא אחוריו אחר הצ' בא ק' אחר הד' ה' אחר הנ' ס' וכו'. מסכ"י, והאר"י ושם כתוב שעולה בגי' שדי וקס"א.

צמרכד נקרא שם של כנף ונודע סודו ליודעים הוא באימא עילאה ומוצאו מה' פסוקים בראשית עד יום אחד ר"ל מס"ת כל אחד מהה' פסוקים. ב"מ ובהרבה מקומות ובכתבי האר"י כתוב סודו צמר כד פי' הכתר הרמוז בצמר ממתיק כ"ד צירופי אדנות ועיין עוד למטה.

צורטק שם גדול יוצא מפסו' הצור תמים וגם מצדק עדותיך, ואדברה בעדותך, ראה עניי, טוב טעם, קראתי בכל לב ועל שם זה כתוב בהקדמת הראב"ד לס"י ד"ב ע"ב פי' קשר הצורות כי כל הצורו' שנצטיירו בעו' ממנו נצטיירו ע"כ וכפי משמעות ענינו שם הוא בבינה. ע"ש. עיין למטה.

צֵאוּהְאֹ נ"א לנקודות צֵאוּהֵא. מקורו מר"ת צ'א א'תה ו'כל ה'עם א'שר וסודו נודע בר' בחיי וסידורו הנכון לומר הפסוק באוזן שמאלית של המקשה ולכוין בשם הנז' בניקודו הכתוב וזה תעשה ג"פ, ואם לא יועיל תזכיר השם אחר אמרך הפסוק, והזהר שיהיה כבר הולד מהופך כי אם לא תסתכן האשה והולד.

צדקיאל רבו של אאע"ה. כ"כ בהקדמת ס"י ט"ו ע"ב.

צֹלְוְפַוְמְיַ הוא יוצא ממלת הכפופים באתב"ש ובגי' רס"ב כנגד ה' חסדים וה' גבורות וב' הכוללים. ס' הכונות וייחודים.

צדקיאל מלאך בהיכל לבנת הספיר הממונה להלביש את הנשמה חלוקא דרבנן ממה שזכתה בתורה ומצות. ס' עו' הברי'.

צפניאל לשמור בני אדם מכת הכרובים וזה הגדול כי שנים הם. ב"מ.

צפניה כהן הראש ליודע מקורו מראה ממשלות המלאכים פנים בפנים מכת השרפים. שם.

צפרימון שם גדול והוא ר"ת צבאות פלא ר'ם יהוד מרום והו נורא וכל אחד מאלו הז' יש לו מוצא מפסוק ועיין בב"מ בדרך הד'.

צגסהץ יוצא מפסוק שעלו מן הרחצה פי' מלת הרחצה באתב"ש ועולה רמ"ח וסודו בייחודים.

צורטק שם הדורש יוצא מפס' וילך ראובן בימי ק'צ'יר' חט'ים. ס' חשק. ואני הצעיר ראיתי במ"א כי יוצא מפס' הצ'ו'ר' תמים משפט' צדיק'.

צָפְצָפְשִיתְרוֹן שר ושליט להחכים והוא בגי' ש"ר התור"ה כ"ל חכמ"ה בינ"ה. מהרב"ל נר"ו.

צֶמֶרֶכֶדֶ כך הובא נקודת שם זה בליקוטי הקונטרסים שעולה כנף, ובסכ"י מצאתיו צימהרוכ"ד שהוא מצורף עם שם יהו, ושימושו לכתבו בקלף ולשים קורי עכביש עליו ממעל וממטה ויתפרהו בכנף בגדו וכשיראה אויבים יראה להם הכנף וינצל.

קסטיאל מלאך הממונה על החרב וכן עולה חר"ב. מסכ"י.

קפריאל ממונה על כל מן אהבה והוא מכת השורפים. ב"מ.

קמואל ממונה על ההצלחה ושלא תרעב ולא תצמא במדבר. שם.

קדשיאל ממונה על קדושת העליונים מכת הכרובים.

קגלם יוצא מפ' אשמרה דרכי דהיינו דרכי באתב"ש וסודו בייחודים.

קַתְוַי מוֹהַץְ יִהַטִ יִהַףְ יְהוּש יְהוֹהַם בִי אַלְפַא כַהְהַר נֹושַעְ אֹובִי עַרְבַר רְוֹוצַת יוצא מפ' קומה ה' באפך וכחו לנקמה. ס' חשק.

קהסמגת עיין באות צ'.

רזיאל רבו של אדה"ר, רפאל רבו של יצחק. כ"כ בהקדמת ס"י ט"ו ע"ב.

רְמַאֵל דְעִוֹםִ לְהֹואֶםֵ וַיִלָאְ הְוֹהִי רְבָדָיִוְ הַשֶםִ לָאֶ אָרַקָיִוְ מקבלת הרמב"ן ז"ל והוא מפסו' ויקרא אל משה וידבר יהוד אליו מאוהל מועד לאמר ממטה למעלה. מכ"י.

רוטא עולה גבורה ולכן הוא למלחמה. מכ"י. ומצאתי מכתבי הר"ן שיוצא מפ' קחו מזמרת הארץ וגו' וגם הוא למגפה ב"מ ומוצאו כך צר'י ו'מעט' דבש נכא'ת.

רחמיאל ממונה בהיכל לבנת הספיר לפתוח שער מכון הר ציון לנשמה הטהורה ומנחם אותה ומזריח לה שמש צדקה ומרפא. ס' עולם הבריאה.

רוחיאל ממונה על הרוחות ותחתיו ג' שרים חזקיה עוזיאל עזאל. ב"מ.

רפריאל מכת השנאנים וממונה על כל מיני החן. שם.

רנאל משותף עם מיכאל כחו להנצל משטף מים ושניהם מכת האראלים. שם. ומגינים על ישר̅אל.

רחביאל למלט האנשים ממחנה האופנים. שם.

רֵמַוָיֹלָוָטֵלָהֵנֻ יוצא מס"ת הצור' תמים' עד ואין' וניקודו כתנועת האותיות. שם.

רֵהָוֵאָנֻיֹךָ מס"ת מאשר שמנה לחמו וניקודו כתנועת האותיות.

רְגַלֹבְנַקְהֶכֹשֶיְה נלע"ד נ'. ודוק. מוצאו מפסו' ויראו בני האלקים וגו' מאמצע האותיות ולפעמים בדילוג אות וממונה על כת המלאכים הנק' בני האלקים.

רְחַש תַמַף מסרו יאע"ה לבניו בשעת פטירתו להזכירו בעת צרה והוא נוטריקון רחום חנון שומר תמים מציל פודה. ס' חשק.

רִכְבֶיךָ יֶהֵוְדֶ יִשְמְרוּךָ אֳרִי יִהְוֶדָ יֹופִיאֵלְנָךְ יְחַוּנֶךָ אִישֹ יֵהַוְדֶ יֹופִיאֵלְנָךְ יוּשָם לְךָ מֹושֵל מוצאו מפ' ברכת כהנים בצירוף האותיות וכחו להציל מאויבים. שם.

ראו עתה כיא ניא ניה ואו אין אלה ימע מדי אני אמי תוא חיה מחצ תיו אני ארפ אוא ינמ ידי מצי ל מוצאו מפ' ראו עתה כי אני אני הוא והוא לטבילה בשבועות.

רעמיאל ממונה על סרטן.

שעפע הוא הויה בא"ב דאלב"ם.

שמועאל מטטרון יהואל ר"ת שמ"י והם חב"ד דיצירה ומט' הוא בדעת וסוד. זה כתוב בתיקונים. ועיין באות א' ותמצא השמות שמקבלים מהם.

שאדכיתריאל צירופו שדי אכתרי'. ב"מ.

שעמל שכשך לביפ וירוי יוצא מר"ת שרפים עומדים וגו' ונקוד כהם ממש, וכחו להרבה דברים. עיין בס' ב"מ.

שבואל ממונה על כל אילן שאינו עושה פרי. שם.

שמעיאל הטוב ממונה על שאילה בהקיץ והוא מכת האופנים. שם.

שרמיאל מכת החשמלים וממונה על השנאה. שם.

שפטיאל מכת האש המשריף והוא הגדול כי שנים הם וכחו להעניש שונא. שם.

שמרירון נמשך מכת השורף להנצל מן האש משותף עם נוריאל. שם.

שרשיאל להוריד מטר בבצורת מן החשמלים. שם.

שלמיאל מביא מורך בלבות האדם והוא מכתות הרוח שבחשמלים. שם.

שמשיאל מכת השורפים ממונה לכבוש מלך או מלכה שלא יצאו מרצונך. שם.

שרימור משותף עם שמשיאל ממונה על קדרות השמש והיא פעולה עשויה בטורח. שם.

שרפיאל מכת המשריפים מבטל כח מיני כישוף ואפי' לידע כיצד נעשו. שם.

שאנן מוצאו מן וברוח אפך הב' מתחלף באת ב"ש א' אפך נ' נארמו נ' נצבו כחו לנהר שוטף.

שהלן שם גדול יוצא מאותיות שניות של נשבע יהוד ולא ינחם והוא ממונה ליפרע ממוציא דבה רעה כי לכן בא צירופו במרגלים יום לשנ"ה ועולה שפ"ה ושכינה וסודו בייחודים.

שדפכ יוצא מפס' שומע בקול עבדו דהיינו בקול באתב"ש וסודו בייחודים.

שלשפק יוצא מפס' יעלזו חסידים בכבוד פי' בכבוד באתב"ש וסודו בייחודים.

שאה יוצא מפ' שיר השירים אשר וכחו להזכיר עם כה"ת יג"ל להנעים הקול. ס' חשק.

שלרלשייהאל נ"א שלנלשייהאל הוא ממונה על ההריון.

שֹטַשְכְ מוצאו מפ' הודו לה' בכנור בנב"ל והוא באתב"ש ממלת בנב"ל וניקודו מד' התיבות הנז' וסודו בייחודים.

שחדזיק צירופו שדי חזק.

שְשַ"ט ר"ת שים שלום טובה וכחו לפחד ומקום סכנה.

שע דל יי עש לד יי אע די ין עא יד ין. צרופם שדי עלי. צרופם שדי עין. והוא עלי עין וכחו לעין הרע

שְעֹםִ לֹשֵכְ לְבִיְ פוי רוי וזא זוק קקי צמכ הכו אהמ הוי עוא אמה ורב למה ועפ והנ זעש ועו תוא קאא אמא ויל והש, שם זה יוצא מר"ת שרפים עומדים ממעל וגו' ולא יש כי אם פע' א' ר"ת שש כנפים ואחריו פסוק וקרא זה, ופסו' וינועו, ויעף אלי, ויגע על פי, ואשמע את קול אדני, וניקודו כנקודת הכתוב וכחו לזכרון. וכותבים אחריו השבעה אל גליצור זכריה זכריאל מיכאל רמאל שיחזיקו זכרונו, ומוסיפים בשם ואא נוכ הוכ האא בוא העע נר' שצ"ל רע"ה ודוק והו ומקורו מפסוק ויזכור אלקים את נח, וחוזר ומשביע את צדקיאל ועליו פתחיאל יהואל שלא ישכח שום דבר מלימודו, בשם ושי אוו ולע יוצא מפסו' ואל שדי יברך אתך ונקודת כל השמות כשל הפסוק.

תצמצ הוא אהיה בא"ת ב"ש ועולה בגי' כת"ר.

תך גספי פסטפט וכו' הם נקראים י"ג מיני תמורה והם יוצאים מי"ג מדות אל רחום וחנון וגו' בא"ת ב"ש והוא סוד י"ג תיקוני זעיר אנפין.

תכה הוא אחורים של שדי אחר ש' ת' אחר ד' ה' אחר י' כ', ומוצאו מפסוק כי לא עזבת' דורשיך' ידוה' וסודו להנצל מאדם רע ככתוב אצלי, ובייחודים כתוב שהוא סוד ד' אלקים ע"ש בפ' תתן אמת ליעקב.

תקטם שם אדני בא"ת ב"ש. ס' ליקוטים וגם בדרושים.

תמים יוצא מת'הומ'ות י'כסיומ'ו. ב"מ.

תמאל מקצר ימי אדם הוא מן השנאנים. שם.

תוהתהוה מוצאו מפסו' ותחת' רגליו' כמעשה' לבנת' ה'ספיר ו'כעצם ה'שמים. שם.

תָהֵרֵעָהֵלָהֵיֹהֵ מוצאו מס"ת וזאת' ליהודה' ויאמר' שמע' ידוה' קול' יהודה' ושם י"ה בסוף ונקוד כתנועת האותיות.

תובמייא וזתמטע רבה נכתחל מנוך לכתשב פתעל אנא יהוד הושיעה נא מַשְקַרְי יהוד הצליחה נא כֹונֵן יְכַיֵד כחו למשלח בניו לבית המדרש והשם יוצא מפס' תבאמו ותטעמו ולכן נלע"ד שטעות נפל בב' שמות ראשונים ואמתתם תובמא ותמעט, וגם בשם משקרי נלע"ד שצ"ל להיות משקד שהוא צירוף מקדש וגם בונן יביד נ"ל שצ"ל כונן יכיד שהוא צירוף כוננו ידיך והאמת יורה דרכו.

תָגֵעַשִ מוצאו מפ' ואת'ה ה' מג'ן בע'די כבודי ומרים ראש'י.

תָעֵשָשֻ וזה יוצא מפס' ואת'ה ה' אל תרחק אילותי לע'זרתי חוש'ה ש'ובה וכו' ושניהם להנצל מאויב בכונה בהם כשיאמר ב' הפ' הנ"ל.

תרכוסיה יוצא מפסו' אתה סתר לי וסודו לתענית שבת. עיין בס' הכונות.

תֹהַקְ וַשָהִ רַרַלַ הֵמֹתְ צִהְיַ וַשֶעֲ הֶמֹקֹ לַוַנֻבְ מוצאו מפ' תורה צוה לנו וכחו כלול עם שם ירת שהוא משמות ע"ב כזה איהרתה שהוא שם ירת עם אהיה כחו לעיבור בן זכר והיוצא מתורה צוה לנו תמחוק אותו האשה במים ותשתהו ויחכם הילד. ומלאכו חסדיאל. ס' חשק.

תֹעֵיִמִ יְיְיְיְ תְנֶטְאֱ מְמַעֹצָ נָפֶלָיַ מוצאו מפס' תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי יראת ה' טהורה עומדת לעד משפטי ה' אמת צדקו יחדיו וכחו ללמוד ולהבין. בכתבי מהרב"ל נר"ו.

תִעֲאֵוָבִזְיִכָ מוצאו מפ' תפל עליהם אימתה ועוד צרופו כזה עם פסוק עד יעבור עמך והוא עז"ה תִתָ פֹיְ לְנִ עֲקָ לֵוּ יְזֻ הֵמְ מְעַ אֵרְ יְבֹ מָעֲ תָיַ הְדְ וָעַ פָהְ חַוָ דְהֹ בִיְ גְכָ דֹמְ לְעַ זְרְ רֹוְ עֲבֲ כָעֲ יִיַ דְדְ מְעֲ וּנְ כָבֶאָ, ועוד שניהם נצרפים עד"ז תִתָפֹיְ לְנִעֲקָ לֵוּיְזֻ הֶמְמְעַ אֵרְיְבֹ מָעֲתָיַ הְדְוָעַ פַהְחַוָ דְהֹבִיְ גְכָדֹ מְלְעַ זְרְרֹ בֹעֲעֲ כָיַיִ דְְדְעַ מֻנְוּ בֶכָאָ.

תגעץ בו כמה סודות בייחודי השובבים ובסכ"י מ"כ שיוצא משם אדנ"י בחילוף ד' א"ב ת' מתחלף בא' באתב"ש ג' מתחלף בד' בא"ב ג"ד ע' בנ' באיק בכ"ר וכו' זע"ק וכו' צ' בי' בא"ט ב"ח וכו' י"צ וכו'.

תְמַוֻיֻ תְוֹמֹ הְדֵפָיִ אְלֹ מְדָאָהָ נְמִ מְרָחֳיָ רְשֵאֲ מְרֵחֵ לְכֹ מוצאו מפ' כל חרם אשר יחרם. וגו' ועיין באות י.

תָאַשְבֵרֶגֹקִדְצְהָצָוּפִזְפְחַעַטְסִיִנִכֹנֵכִמִלַםְ מוצאו מאותיות הא"ב דהיינו הת' עם הא' הש' עם הב' וכו', ומלאכיו הם אלו תְרִיאֵל אַתְרִיאֵל בֵיבַירְאֵל רְהַאֵל גַדִיאֵל קַתְתִיאֵל דְנִיאֵל צוּרִיאֵל הַוִיאֵל צַדְקִיאֵל וַדְאֵל פְנִיאֵל זְרִיאֵל פִיתַאֵל חַנִיאֵל עַנַאֵל טְרִידֹון סַמַאֵל יַחְתָאֵל נוּנְאֵל כִיתִיאֵל נוּרִיאֵל כַאֵל מִיכַאֵל לַבְדָאֵל מוּרִיאֵל, וכחו להשמעת תפלה ולחן ולחסד.

תְמַתֹו הַבֹוזֵעַ חֻקַיו בְלַךְ תָאָ תְרָפַא דְלַתַו וַלְ תַא רוּחַ רוּחוֹ רוחִיאֵל מימטר מִיטְרֵי מֵטְרִיאֵל דַיל דְיַלְ הַוָה, שם זה עד רוח יוצא מפסו' ותמת עזובה וגו' (ד"ה א' ב') כל תיבה למפרע, וכחו לשאלת מטר בטהרת הגוף והלבוש וטבילה לשם השמות ויסגר בבית ובמקום נקי ויכתוב אלו השמות בקלף שליל של צביה ויתלה אותם במקום גבוה. מסכ"י.